סוף השנה. לאחרונה, לאחר סדרה של פוסטים יחסית טכניים בנושאי צרכנות וקניות באינטרנט וגם בנושאי נעליים וריצה, רציתי לעשות פוסט מעט יותר אישי, לסכם את השנה, לחבר קצוות רופפים של תכנים שקראתם עליהם וקצת לנסות להציץ ל 2015.
סוף השנה. לאחרונה, לאחר סדרה של פוסטים יחסית טכניים בנושאי צרכנות וקניות באינטרנט וגם בנושאי נעליים וריצה, רציתי לעשות פוסט מעט יותר אישי, לסכם את השנה, לחבר קצוות רופפים של תכנים שקראתם עליהם וקצת לנסות להציץ ל 2015.
אחרי שעברנו את סערת Black Friday ורגע לפני סיכומי השנה, הגיע הזמן לחזור לדברים יותר ארציים כמו נעלי ריצה. בחודשיים האחרונים, לאחר שנגנבה לי נעל Inov-8 245 על ידי גור כלבים, רכשתי את הזוג המדובר מתוך מטרה שיהיה זוג נעלי השטח הקלות, אבל הלא לגמרי שטוחות שלי.
זאת ההתנסות הראשונה שלי עם נעלי חברת Salomon, אחרי רומן ויזואלי של כמה שנים עם הנעליים של החברה האיכותית הזאת. גם אם אתם מכירים אותן, גם אם כבר ראיתם את הביקורות עליהן של ג׳ינגר ראנר וחבריו, זה כבר חודשיים, ומעל 200 ק״מ שאני רץ עם הנעליים האלה, ובהחלט יש לי כמה וכמה תובנות לגביהן, ולגבי ההתאמה שלהם לרצים שונים וצרכים שונים.
נתחיל.
פוסט מהיר כ follow-up על שני הפוסטים הקודמים שמראה אריזה מחדש של חבילה שהגיעה בעלת ״משקל נפחי״ גדול, ולכן לא נכנסה לקטגוריית משלוח זולה.
בפוסט הזה אני אראה לכם איך ביקשתי וקיבלתי אריזה מחדש, ואיך זה שינה את מחיר המשלוח.
בפוסט הקודם הסברתי במדריך די מפורט ופשוט איך קונים בחנות אמריקאית, משלמים באמצעות פייפאל ושולחים למחסן של חברת שילוח, במקרה שלנו Shipito. הדבר הזה מאפשר לכם לקנות באתרים אמריקאים שלא שולחים לישראל (או כאלו שמציעים שילוח יקר), ולשלוח לארץ באמצעות אלטרנטיבות שילוח כמו Shipito.
בפוסט הזה, אני רוצה להתמקד בחלק השני של התהליך, נושא ספציפי של התהליך של קבלת חבילה בשירות Shipito ושילוחה לארץ. הסיבה שאני בוחר להתמקד דווקא בשירות הזה הוא בגלל שהוא מציע את שירות השילוח הזול ביותר לחבילות קטנות מארה״ב. זול בסדרי גודל שלא מצאתי עדיין בחברות אחרות.
הפוסט יפרט את התהליך מרגע הגעת חבילה למחסן Shipito ועד שלמעשה היא מוכנה למשלוח לארץ, ולא נותר לכם אלא לחכות לפתק בדואר שהחבילה הגיע.
קדימה, נצא לדרך.
קניות ברשת. נושא מרכזי שמאד מעסיק את קוראי הבלוג, בין אם אלה הגיעו לכאן בנושאי ריצה ותרבות הפנאי, ובין אם אלו שהגיעו אלי בנושאי קניות באינטרנט. זהו נושא שקשור בטבורו ליוקר המחייה בישראל, שכן הוא פותח פתח ומאפשר אלטרנטיבות צרכניות שלא היו קיימות בעבר.
אחרי סדרה של פוסטים מוצלחים בנושא, שזכו לעשרות אלפי צפיות, עדיין חוזרות השאלות הפשוטת של ״איך״ אני עושה את זה ? בעיקר, איך אני משתמש בשירותי שילוח וקונה מחנויות, בארה״ב בעיקר, שאו שלא שולחות ישר לארץ או או שהשילוח שלהן מאד יקר.
את שירות שילוח החבילות מארה״ב (וגם מאוסטריה) Shipito, אין צורך להציג. הצגתי אותו בפרטי פרטים בעבר, והסברתי איך הוא משמש אותי בעיקר לשילוחי חבילות קטנות מגודל של קופסאת נעליים ומטה. הפריטים הקלאסיים שאני שולח דרכו הם בגדים, ציוד לילדים, אלקטרוניקה קטנה ועוד ועוד..
מטרתו של הפוסט הזאת להראות לכם בסדרה של צילומי מסך, ולשמש בעצם סוג של מדריך, את תהליך הקניה, מרגע הבחירה באתר, השילוח לכתובת ש Shipito מספקת, ועד סיום התהליך ב Shipito ושליחת החבילה לישראל.
הפוסט הזה מטרתו לענות על אוסף של שאלות על ה״איך לעזאזל עושים את זה״.
נתחיל.
Vivobarefoot היא חברה שיש לי איתה רומן ארוך מימי הראשונים בהנעלה מינימלית. היא אחת מהחברות שהיו כאן עוד לפני הטרנד, שרדו אותו וממשיכים בקו שלהם.
החברה עברה במהלך השנים שינויים רבים ותהפוכות עליהם אפשר לקרוא בפוסט הקודם בנושא, אבל בפוסט אני רוצה להתרכז נטו בשני זוגות הנעליים, שנרכשו לפני כמה חודשים והיו אצלנו בשימוש אינטנסיבי מאז.
השינוי המשמעותי מבחינתי, בשנה האחרונה, הייתה ההגעה של Vivobarefoot לישראל באמצעות שחר רוזן, שהתחיל לייבא, כאשר כל ליין הנעליים המיובאות נמכר בחנות הדגל Outsiders ברחוב החשמונאים בתל אביב. בימים אלה אפשר למצוא את דגמי ריצה בעוד כמה חנויות ברחבי הארץ. למה שינוי ? כי המידות של Vivo לא אחידות, וחייבים למדוד לפני קניה. אם מודדים בארץ, קונים בארץ, ושחר נותן מחיר הגון, מחיר שמקביל למחיר הנעליים בחו״ל.
הסיבה שהחלטתי לעשות ביקורת לשני זוגות ביחד היא שגם נראה לי שזה בהחלט מספיק לפוסט אחד, וגם כי אני כן חושב שבמקרה של Vivo ראוי ונכון להתייחס לחברה גם באופן כוללני.
הצבעתם בבחירות וזה לא ממש שינה את מצבכם הכלכלי. בסה״כ, אתם ממלאים את ״חובותיכם״ האזרחיות: עובדים, משלמים מיסים, מצביעים בבחירות, ונראה שהדבר הזה לא עובד בשבילכם כלכלית, בכל מה שקשור ליוקר המחיה.
אתם מרגישים אולי מעט חסרי אונים. אתם מרגישים את הרחש שעובר בחברה הישראלית בשבועות האחרונים, אתם רוצים לעשות ״משהו״ אבל לא בטוחים בכלל מה אתם יכולים לעשות.. הרי אתם לא תארגנו עצרת מחאה, וגם החרם על המילקי או הקורנפלקס נראה לכם לא ברור ולא אפקטיבי… אתם גם כנראה לא יורדים מהארץ, או לא בכלל, או לא בקרוב, אבל אתם ממש ממש רוצים לעשות משהו בשביל שינוי.
כולנו רוצים לשנות, רוצים שיהיה לנו יותר טוב, רוצים להרגיש שאנחנו משפיעים, גם על עצמנו וגם על הסביבה. אבל לרוב אנחנו מרגישים מוגבלים, שהאפשרויות שלנו להשפיע מוגבלות.
אני רוצה להציע לכם לפחות איזור אחד בחייכם שבו אתם יכולים להשפיע. מקום שבו אתם יכולים לעשות שינוי. שינוי מהותי גם בשבילכם וגם בשביל הכלכלה. דברים פשוטים, לא מורכבים בכל מיני מישורים בחיים. אני רוצה להתרכז בכם כצרכנים והאפשרויות שלכם כצרכנים. איך אתם כצרכנים יכולים להשפיע ולשנות את מצב יוקר המחיה בישראל, מצבכם ודרגות החופש שלכם.
אני מקווה שבסוף הפוסט תרגישו יותר מרחב נשימה, ותצאו לדרך שבה תרגישו שיש לכם יותר אפשרויות ויותר שליטה.
בקיץ, בזמן שפה היה בלאגן גדול, בארה״ב הייתה תערוכת הקיץ של OutDoor Retailer Show. למי שלא קרא פוסטים קודמים של הבלוג, מדובר בתערוכת Outdoor מהגדולות בעולם, אולי המוכרת שבהן, שמתקיימת פעמיים בשנה (פעם בסימן עונת החורף, ופעם בסימן עונת הקיץ), ובה מוצגים המוצרים של העונות הבאות.
גם השנה בתערוכה אפשר היה לראות את הטרנדים והמגמות לשנה הבאה של הנעלת ריצת שטח, וליקטתי כמה דגמים מעניינים, שקראתי עליהם בכמה מקורות שונים ברשת.
זאת תהיה סקירה קצרה של דגמים שאותי אישית, כרץ שטח מינימלי/סמי מינימלי מעניינים, וגם כמה תופעות של שינויים בטרנדים בשוק הנעליים. כמו כן, ליקטתי גם כמה פרטי ציוד מעניינים שמשכו את תשומת ליבי, והרגשתי ששווה לשתף אתכם.
טריגר פוינטס. נושא כאוב. אבל מהרגע שהכרתם אותם, אי אפשר להתעלם מקיומם. כבר סיפרתי לכם בעבר על טריגר פוינטס, כבר סקרתי חלק מהכלים האפשריים להתמודד איתם וגם על איך זה עזר לי לנצח פציעה.
מזה שנתיים שאני עוסק, באופן אינטנסיבי, בשיחרור עצמי של טריגר פוינטס. הרגשתי, שהגיע הזמן לשתף אתכם בטריגר פוינטס החוזרים והנפוצים שאני נתקל בהם אצלי, וגם אצל אחרים שפנו אלי. זה כמובן מאד אינדבדואלי, אבל אולי תזהו כאב מוכר והפוסט הזה יעזור לכם לפתור בעיה שהציקה לכם מזה זמן.
אלה יהיו טריגר פוינטס שלא בהכרח קשורים לריצה, אלא גם לפעילויות אחרות, לפעיליות יום יום וכל איברי הגוף, החל מראש וצוואר ועד כפות הרגליים.
תשבו, תעמדו, תשכבו, זה לא ישנה.. יהיה כואב.
כבר מזמן לא היה לנו פוסט שעוסק בהנעלה מינימלית לילדים. האמת, ורק האמת, שזה שילוב של כל הדברים שכנראה חשבתם כבר. רוב הדברים שרציתי להגיד בנושא כבר נאמרו בצורה כזו או אחרת בפוסטים קודמים. בשוק הנעלת נעלי הילדים אין באמת חדש, מה שהיה הוא שיהיה, בנתיים. בשוק ההנעלה המינימלי אין, כלל, היצע חדש של נעליים מינימליות לילדים.
בנוסף, הילד הגדול שלי, עד החורף הזה, היה מסודר עם זוגות מינימליים, ולכן לא היה צורך בחיפוש אחר חדשים, והקטן עוד לא ממש הולך, על אף שבימים אלה מתחיל את צעדיו הראשונים.
אז מה בכל זאת? בכל זאת, רכשנו זוג נעליים לחורף הקרוב ולחופשה עכשיו בקיץ.רכשנו את ה VivoBarefoot Neo Velcro, וחשבתי על הפוסט הזה גם כדי להזכיר לכם למה הנושא של הנעלת ילדים הוא כל כך חשוב. לחבר לכם כמה קצוות שאולי נשארו רופפים בפוסטים הקודמים, ולענות על שאלות שחוזרות בצורה כזו או אחרת מאז שהתחלתי לעסוק בנושא.