הנעלה לילדים – כל הסודות שלא מגלים לכם

Wearing a pair of big shoes cute baby 2560x1600

הנעלה לילדים בכלל, והנעלה מינימלית לילדים בפרט הוא נושא שעלה בבלוג הזה מספר רב של פעמים.

לקחתי על עצמי אתגר קטן, לתרגם ולסכם מאמר חשוב,מאין כמוהו, בעניין הנעלת פעוטות וילדים של ד״ר וויליאם רוסי.

ד״ר רוסי הוא מומחה לכף רגל ונוף די חריג ביחס לקשר השתיקה של יועצי תעשיית נעלי הילדים, שכן הוא מעודד יחפנות בצורה מאד משמעותית ומדגיש את הנזק האדיר שתעשיית הנעליים המסורתית גורמת לכפות הרגליים במשך דורות.

תעשיית הנעליים, בדומה לתעשיית מוצרי הבשר והחלב, היא כזו שמוציאה מחקרים מטעם עצמה על עצמה, ומצדיקה את המשך המסחר ולמעשה איננה אובייקטיבית כלל וכלל, ולא מספקת מידע מהיימן לצרכנים על הנזקים האפשריים. יש לה כוח כלכלי אדיר להשתיק ולהסתיר את כל מי שחושב אחרת, על אף שהטיעונים המדעיים שלהם עשויים להיות חלשים למדי.

המאמר מסכם קצת על ההיסטוריה של הנעלת ילדים, מיתוסים סביב הנעלת ילדים והפרכתם, והמלצות.

אני ריכזתי את עיקר הטענות והמסקנות, והוספתי את התיבול והשפה שלי. מי שרוצה לקרוא את המקור ולהשוות מוזמן :-).

זה יהיה ארוך אבל שווה. קחו נשימה עמוקה וכוס קפה או תה. בריאות הילדים שלכם/ן שווה את ה-15 דקות האלה. שנתחיל ?

נעליים לילדים נמכרות במשך עשרות שנים ללא שאף אחד יתן את הדעת על השיטה והאם ההנעלה שאנחנו נועלים לילדנו היא הטובה להם ביותר או לא. בהמשך תופתעו לגלות שהדבר שגורם לכך שאף אחד לא שואל שאלות הוא כוחו של ההרגל, העובדה הפשוטה שכמעט עם כל הרגל תרבותי, הרוב מקבלים שאם "ככה נהגו עד עכשיו" כנראה שזה נכון.

אין כמעט מערבי אחד שלא נועל נעליים מתקנות ותומכות בצורה כזו או אחרת ביחס למיליוני האנשים שהולכים יחפים כל חייהם בעולם בתרבויות שונות,בין אם מעוני ובין אם מבחירה. למעשה, אפשר לשייך חלק ניכר מהבעיות בכפות הרגליים שמהן אנחנו סובלים כבוגרים להנעלה שגויה בילדות.

ההמלצות לגבי קניית נעליים לילדים מגובות בהמון "גורמים מוסמכים". מי מטעם הממשלות, מי מטעם גופים (סוג של) מקצועיים,ומי מטעם ההשכלה ה"פורמלית" שלא בהכרח מגובה במחקרים אלא במאמרים מהתעשייה עצמה. מעיין מעגל קסמים שכזה של העולם הקפיטליסטי של העשרות שנים האחרונות.

במסגרת המאמר ארחיב ואתייחס לכמה מיתוסים שנוגעים להנעלת ילדים:

"מרחב גדילה"

Screen Shot 2013-02-01 at 10.06.50 AM

כמעט בכל מדריך קנייה לנעליים לילד מזכירים לכם להשאיר "מרחב גדילה", בין אם זה חצי ס"מ מקדימה או לדחוף אצבע מאחור ולוודא את המרחב שנשאר. הבעיה היא שאף אחד לא יידע את ההורים, ונותן את הדעת על כך שלרוב הנעליים יש נקודת פלקס / נקודת גמישות, וכאשר הנעל לא מתאימה מבחינת המידה, נקודת הפלקס של של כף הרגל לא נמצאת על נקודת הפלקס של הנעל (בעיקר באלה הקשיחות). וכך, במקום שכף הרגל תתגמש במקום שהיא אמורה להתגמש יחד עם הנעל היא מונחת על סוליה קשיחה, בזמן שאיזור הפלקס בדרך נוטה להתקפל באיזור האצבעות של העולל הצעיר.

" נעליים עם תמיכה "

האם נעליים של ילדים צריכות תמיכה ? מדוע ?

אחת הטענות הנפוצות היא הליכה על משטחים קשים, שכן לא התפתחנו אבולוציונית ללכת על אספלט ובטון. זו הרי טענה מופרכת מן היסוד. מאות מליוני  אנשים בעולם חיים יחפים על משטחים קשים, בעיקר באוכלוסיות עניות שם זה הכרח, לא בחירה. הם חיים יחפים או סנדלים מינימליות ללא בעיות בכפות הרגליים. נהג ריקשה ביפן עושה 30-50 ק"מ ליום. הוא עושה את זה יחף או עם סנדלי קש מינימליים ביותר. ב- 1910, לא הרבה זמן מבחינת אבולוציונית, היו כ- 27,000 נהגי ריקשה יפנים, רובם עבדו כ 40 שנה במקום. אף אחד מהם לא היה חריג גנטית ביחס לבני עמו או לבני עמים אחרים מבחינת כפות הרגליים. לרוב המכריע היו קשתות חזקות וכפות רגליים חזקות במיוחד.

Screen Shot 2013-01-31 at 9.54.27 PM

עשרות עובדי רציף בנמלים של ערי חוף כמו סינגפור, ג'קארטה ועוד עובדים יחפים ומרימים משאות גדולים מאד ללא כל בעיה.

יותר מזה, אבולוציונית זה ידוע שאדמת הסוואנה עליה אבות אבותינו עסקו בציד בהתשה (Persistent Hunting) היו אדמות קשות ויבשות, קשות לא פחות מאספלט מבחינת האימפקט שלהם על כף הרגל. כל מי שביקר בסוואנות של אפריקה הרגיש זאת תחת רגליו.

אין שום בעיה עם משטחים קשים, וכפות רגליים מתפתחות צריכות להתגמש ולא להתקבע תחת תבנית. כל משטח מעביר מסר למוח וכף הרגל מתאימה את המנח שלה לאותו משטח ומפזרת את הכוחות בהתאם.

" המיתוס של נעל עוטפת (Snugg fit) "

עוד מיתוס נפוץ סביב הנעל הנעימה והעוטפת. נעליים כאלה מגבילות את האלסטיות והגמישות של כף הרגל. הרגל צריכה את הגמישות כדי להתאים את עצמה לתוואי שטח משתנים. נעל עוטפת מונעת את הגמישות הזאת.

נעל קשיחה מונעת פלקס ולא מאפשרת לרגל להתגמש, ולמעשה בכך מקצרת את טווח התנועה והתנועתיות של כף הרגל.

" מיתוס ה "קריסה" של כף הרגל"

Screen Shot 2013-02-01 at 10.21.17 AM

כאן אני מתייחס לקריסה בין אם פנימה (Pronation) או החוצה (Supination). כל בוגר שקונה היום נעליים עושים לו בדיקה האם כף הרגל שלו קורסת פנימה (ידוע בשם הנפוץ פלטפוס, Flat Foot), או שיש לו קשת "גבוה מדי" ולפי זה מתאימים לו נעליים. "מתקנים" את זה באמצעות אביזרים כמו מדרסים ונעליים עם תמיכה, כאשר למעשה זהו כלל לא תיקון. זהו שימור של הקילקול באמצעים טכניים.

האם ידעתם, אין שום מחקר שקובע/מוכיח/מראה מה היא קשת נורמאלית וכיצד היא צריכה להראות ? אז איך יש קביעה מה היא קשת קורסת ומה לא ?

זהו לא תחום ניתוח שמבוסס על מדע, אלא יותר על דיעה ושיפוט של בעל הדיעה. זה אחד מהכלים היותר חזקים של תעשיית הנעליים. במקום לגלות לכם שהסוד לכף רגל בריאה הוא להשתמש בה יותר, מנוונים אותה באמצעים שמנציחים את המצב הקיים ע"י כך, שכף הרגל לא צריכה להשקיע כל מאמץ בשביל להחזיק את משקל הגוף, אלא מספקים לה תמיכה, שרק מנציחה את המצב החלש הקיים.

זה לא נכון למבוגרים, וזה בטוח שלא נכון לילדים ולרגליים מתפתחות. כפות רגליים מתפתחות צריכות להיות כמה שיותר פעילות, כמה שיותר גמישות וללא אמצעי תמיכה, אלא אם כן יש בעיה אקוטית.

" מיתוס "סניקרס / נעלי ספורט" "

כולם קונים לילדים שלהם סניקרס / נעלי ספורט. יש משהו משקר בהרגשה שזאת נעל יותר קלה, יותר "מתאימה", יותר יוצרת אסוציאציה של ספורט וריצה.

אחרי הג'וגינג בום של שנות ה-70 הסניקרס לילדים צצו כפיטריות אחרי הגשם. בסניקרס יש פחות תמיכה. הם קיבלו את "הברכה" של גופי הבריאות הרלוונטים בעיקר בגלל שהיו יותר קלות, מכוונות לספורט, מעט יותר גמישות, מאווררות ויותר קלות להתאמה.

snickers-snickers-30214075-600-285

כל זה ממש לא הופך אותם להנעלה טובה ובריאה כשבוחנים את הנעליים. נעלי הספורט לילדים של ימינו סובלים מאותן מחלות של נעלי העור ונעלי "היציאה".

– סניקרס לרוב באים במידות שלמות ואין חצאי מידות. אין מידות רוחב, הכל מנורמל.

– אין גם שום סטנדרט מבחינת המידות (תופעה ידועה גם בעולם הבוגרים), ו M (מידת רוחב) של חברה אחת  יכולת להיות W של חברה אחרת. יותר מזה, לפעמים בתוך ליינים של אותה חברה אין אחידות.

– רוב הסניקרס ונעלי הספורט בעלי סוליה עם גומי דביק. הדבר הזה בא לידי ביטוי בצורה משמעותית כאשר הנעל הנבחרת גדולה על הילד (כמו רוב ההורים מונחים ע"פ הסעיף הראשון במיתוסים). כאשר הנעל גדולה על כף הרגל והגומי דביק, הנעל "נתקעת" בקרקע בחיכוך, כף הרגל "מחליקה" קדימה בתוך הנעל ונוצר אפקט "בלימה" כמעט בכל צעד שהפעוט/ילד מבצע. ילד מבצע 20,000 צעדים בממוצע ביום. לחיצה כזו קדימה על הבהונות גורמת ללחץ ויצירת טראומה לבהונות. בנוסף סוליות הגומי "הדביקות" האלה, על פי מחקר, צורכות 50% יותר אנרגיה מאפשר סוליות חלקות יחסית.

– שריכה גורמת להקשחת החלק העליון של כף הרגל, ואין בו אפשרות לגמישות שכף הרגל כל כך זקוקה לה. יותר מזה, הלשון העבה שיש היום ברוב נעלי הספורט גורמת להורים לשרוך עוד יותר חזק, ובכך להשיג בדיוק את האפקט הפוך ממה שהלשון אמורה לעשות (להקטין את המגע של השרוך עם כף הרגל).

– רוב נעלי הספורט לילדים לא גמישות. עובדה. תבדקו בעצמכם, ותנסו לכופף נעל ספורט ממוצעת של ילד או פעוט. מחכה לכם הפתעה קשיחה במיוחד.

– ההגבהה באיזור הבוהן. אפשר לראות בתמונה מתחת.

Supra_Tk_Society_Blue_Black_Suede_Lakers_High_Top_Men_Shoes_original_img_57f97c789ddaaaefb1638a23a238d617_426ca85b2ee23ec5db5508cb64b44221

ההגבהה הזאת יוצרת מרווח גדול מדי בניגוד לתנוחת עמידה יחפה שבה כל כף הרגל נוגעת במשטח כולל הבהונות. זאת תכונה שהרבה לא נותנים עליה את הדעת, והיא בעלת השפעה גדולה על תנועת ההליכה של הילד ובפוגעת למעשה בצעד הטבעי שמערב את הבהונות בצורה שונה מהצורה שבה הנעל "מגביה" את הבהונות.

– סוליה עבה לא בהכרח מחזיקה יותר ! הורים הרבה פעמים עושים Re-Use לנעליים שלמעשה גורמות נזק לפעוט, בגלל שהסוליה שחוקה מבחינת דחיסות החומר, בזמן שההורים חושבים שסוליה עבה = סוליה טובה.

– רוב נעלי הספורט לילדים של היום הן כבדות מדי, זאת בניגוד לסברה הרווחת. עם 20,000 צעדים ליום כל גרם קובע.. וכל גרם מיותר שהילד סוחב מגביל את התנועתיות שלו.

בהונות ועקבים " – מדוע יש בנעליים של ילדכם הגבהה לעקב ?

Screen Shot 2013-01-31 at 10.31.25 PM

במשך עשורים ועד היום אחד הגורמים השליליים בהנעלת ילדים הוא הגבהת העקב.

כיום בנעלי צעד ראשון, מיד אחרי שהילד עשה את צעדיו הראשונים כבר אפשר למצוא הגבהה של 2-3 מ"מ, ובגילאי 5-6 ההגבהה הזאת יכולה להגיע כבר עד ל-12 מ"מ לנעלי ספורט ואף ל 2.5 ס"מ לנעלי עקב לילדות. אותה הגבהה כמו לבוגרים ! מבחינת יחס גובה להגבהה, זה כמו בוגר היה הולך עם הגבהה של 3 ס"מ עד 8 ס"מ לנעלי עקב של אשה ! ומאיזשהי סיבה, אף אחד (או הרוב) לא חושב שזה בעייתי ! (אצל הבנות עניין העקבים עוד יותר חמור בגלל שיקולי אופנה)

הגבהה בכל גובה, של כל כף רגל מתפתחת פוגעת ביציבה של כף הרגל ומשנה את מנח כף הרגל הטבעי על הקרקע שהוא שטוח וללא עקב.

ההגבהה מייצרת למעשה הטייה של כף הרגל למנח שהוא לא טבעי, וכף הרגל מתפתחת במנח לא טבעי לאורך שנים, מה שיכול להסביר הרבה בעיות שחווים בבגרות. ההגבהה הזאת מקצרת את גיד האכילס המתפתח אצל הילד, שממשיך להשאר מקוצר לכל אורך הגדילה עד שהאדם הבוגר עם אותם נעליים מוגבהות וגיד מקוצר. עקב מוגבה גם מקצר את הפסיה הפלנטרית, אותה רצועת גידים בתחתית כף הרגל שאחראית לקשת ונשיאת משקל הגוף.

plantar

פריסת המשקל על מעטפת כף הרגל הטבעית משתנה. העומס מופנה למקומות אחרים בכף הרגל ומפר את האיזור שיש בין כל נקודות הלחץ הטבעיות.

הפסיעה הטבעית של עקב->מעטפת משתנה לעקב->חלק קדמי ומוציאה את חלק משמעותי ממשוואת הפסיעה שהוא תפקידו של מעטפת כף הרגל כחלק מהתהליך.

אין שום צורך בהגבהה הזאת. ההגבהה הזאת ניכפת על הילדים, בעל כורחם, בגלל הורים לא מודעים שמקבלים כמובן מאליו, בלי לשאול שאלות, את עצות "המומחים" או את הנעליים כמות שהם.

אצל רוב האוכלוסיות "הנעולות" הבהונות איבדו עד 50% מהתנועתיות והתפקוד שלהן ביחס לאוכלוסיות יחפניות או מינימליסטיות. הן כבר לא חזקות כמו אצבעות הידיים ולמעשה מנוונות ביחס לתפקידן המקורי בייצוב הגוף.

" ימין ושמאל " (רק חול וחול)

left right shoes

מדוע משלב מסוים נעליים מעוקלות בניגוד לציר הישר של כף הרגל ? ומדוע בכלל יש נעל בהתאמה לכל כף רגל (שמאל וימין) ? האם הקדשתם פעם מחשבה לשאלה הזאת ? האם באמת כל כף רגל צריכה צורה שונה ?

הסיבה העיקרית שאתם הולכים עם נעליים בצורה של שמאל וימין כמו שאתם רגילים היא הרגל היסטורי בלבד. לא יותר. המושג של נעליים "ימין ושמאל" הומצא רק במאה ה-19. במשך מאות שנים נעלו נעליים ישרות לחלוטין וזהות לשתי כפות הרגליים.

כשנעלי ה"ימין ושמאל" הראשונות יצאו, אנשים סרבו לנעול ולקנות אותן בטענה שהן נראות "מצחיק". עם השנים תעשיית מסחר הנעליים הצליחה להחדיר זאת עד שזה הפך ל"מובן מאליו". היום אנחנו קונים את הנעליים האלה, ואם היינו רואים זוג שבו שמאל וימין זהים היינו חושבים לעצמנו "איזה נעליים מצחיקות או מוזרות".

כוחו של ההרגל הוא אדיר. למשל, חוקי הצניעות של הכנסיה מהמאה ה-7 לספירה חייבו את הנזירות לסוג הנעלה "צנועה" שמצליח להחזיק עד ימינו ולהשפיע על הנעלה של מליוני נוצרים. הנעלה שכל מקורה בגזירות "צניעות" עתיקות.

מה לגבי נעלי פעוטות ?

Screen Shot 2013-02-01 at 10.23.15 AM

באוכלוסיות נעולות העיוות והנזק לכפות הרגליים הקטנות מתחיל בגילאים מאד מאד צעירים. לעיתים, כבר בגיל 6-7 חודשים.

רוב ההורים נועלים לילדיהם נעלי טרום הליכה (אותם נעליים רכות, סימטריות לחלוטין, לרוב מעור) לתקופה של 3-4 חודשים בלבד. יחד עם זאת, די מהר מרגע שהעולל מתחיל להתרוצץ, ההורים, הרופאים, אנשי תעשיית הנעליים מפמפמים לנו ולהוטים להנעיל את העולל הקטן. להעביר אותם מהר מהר לנעליים הבאות ש"מתאימות" להליכה.

המציאו לזה הרבה שמות "צעד ראשון", "צעד שני" וכו…

הפעוטות מראים בדר"כ הגיון בריא ומנסים מייד להסיר את הנעליים בכל הזדמנות שהם יכולים. אבל ההורים ממשיכים להתעקש בדר"כ, גם מסיבות של מוסכמות חברתיות ורק מחזקים את הנעל עוד יותר על מנת שהפעוט "לא יוריד" אותה, מה שגורם ללחץ נוסף על כף הרגל הקטנה.

הרבה הורים מתייחסים לצעד הראשון של הילד שמשהו משמעותי בחייו. משהו שזוכרים לתמיד. השלב שבו הילד לוקח אחריות עצמית לתנועה שלו ויותר לא תלוי בהורה. באותה העת, מייד כשהוא מתחיל ללכת אנחנו שמים עליו את האובייקט החייזרי הזה שמגביל את התנועה שלו.

הוא מתקשה לייצב את עצמו בגוף הקשיח (של הנעל) ומנסה לעשות צעדים "נורמאליים" אבל מתקשה בגלל הגופים שמשנים את מאזן ותנועת הכוחות של הפסיעה.

הסוליה בנעליים ראשוונות היא בדר"כ בעובי של 0.5 ס"מ ואוטומטית מונעת כ 80% מטווח הגמישות של כף הרגל, וכ 55-65 מעלות הבדל בחלק הקדמי. עם נעליים שבהן אין כמעט תנועתיות לבהונות, ולכן הצעדיים הראשונים בנעליים הרבה פעמים נראים כמה שנקרא "צעדי פנקייק". צעדים לא טבעיים שמשנים את הפסיעה והפעוט נדרש להניח את כף הרגל בצורה שטוחה במקום מתגלגלת.

עובי הסוליה הוא אבסורדי. ילדים בגיל הזה אף פעם לא שוחקים סוליות. תופעה נוספת שקשורה לעובי הסוליה היא המראה ה"כמו חדש" גורם להורים להמתין עם רכישה של זוג חדש והחלפה בזמן של נעליים שחוקות וכך גם הרבה ילדים מבלים על נעליים שאו קטנות עליהם או גדולות עליהם.

Screen Shot 2013-02-01 at 10.25.02 AM

רצועת הוולקרו או השריכה החזקה מונעת כניסה של אוויר ויציאה של לחות מהנעל. זה יוצר חלל נעל חם, לח ולא הגייני. בגילאים יותר בוגרים, כאשר הלשון מרופדת, כמו שציינתי כבר מעל, הורים נוטים לשרוך עוד יותר חזקה, בניגוד גמור לתפקיד של הלשון, ובכך מהדקים יותר את הנעל ומקטינים את טווח התנועתיות של כף הרגל.

מה לגבי נעליים "מתקנות" או נעליים עם "תמיכה ומדרסים ?

Screen Shot 2013-02-01 at 10.27.39 AM

תסתכלו רגע על התמונה. עם כל-כך הרבה פיצ'רים בנעל, קשה שהורה ממוצע יחשוב שהנעל הזאת היא לא טובה לילד שלו, נכון ? הכל נראה, נקרא ונשמע סופר איכותי + כמה בונוסים : "אנטי בקטריאלי, ספוג רך פנימי, סוליית גומי דביקה, בועות אורטופדיות להגברת סירקולציה של הדם, ועוד…"

אז זהו, שלא.

החל מאיזור שנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת נעלי ילדים התאפיינו בתכונות "טיפוליות" ש"מונעות" או "מטפלות" בבעיות של רגליים גדלות. זה לא לווא במאמרים או במחקר מדעי, אלא בעיקר בבאז תקשורתי ושיווקי חזק מאד של חברות הנעליים המתפתחות על "בחירת הנעל הנכונה".

הוואקום המחקרי, הניוון של המחקר, העובדה שאף אחד לא נתן את דעתו על העניין, השאיר פתח לגורמים המסחריים להכתיב את המציאות לקהל הלקוחות. הנורמה נעשתה כל כך חזקה, עד שהורה שלא נעל נעליים כאלה לילדים שלו זה ליחס של "הורה מזניח".

Screen Shot 2013-02-01 at 10.34.05 AM

רוב הנעליים באותה תקופה של חצי הראשון של המאה הקודמת היו נעלי אוקספורד. נעלי עור, בעלי סוליה קשיחה, רצועת מתכת שמחזיקה את הסוליה, לעיתים גם רצועות מתכת באיזור הקרסול. הנעליים היו בעלי תכונות "מתקנות" כמו הגבהה לקשת, מדרסים, מייצבים, ריפוד ועוד..

רק בסוף שנות ה-40 נדרשו החברות בקול רפה להתחיל לספק הוכחות לטענות "הטיפוליות" של הנעליים. החברות לא ממש הצליחו לספק הסברים מדעיים והנורמה נשארה כמות שהיא.

בשנות ה-70 עם הסינקרס בום, כמו שציינו בהסבר על הסניקרס, התכונות של הנעליים מעט "התרככו" , אבל כמו שקראתם, רוב התכונות בנעליים עדיין לא טובות לילדכם. בנוסף, שיטת השיווק של "בחר את הנעל הנכונה" לא השתנתה. כלומר, כבר מאה שנה שאנחנו נועלים נעליים לילדנו בעקבות טרנדים תקופתיים של לפני מאה שנה ויותר בלי ששום דבר בעצם השתנה.

יותר מזה, הנעלה באופן כללי היא עניין תרבותי מעמדי שבא בעיקר מהעולם הנוצרי, כמו האורז הלבן ביחס לאורז המלא. הנעלה לילדים הייתה פריוולגיה של עשירים שיכלו להנעיל את ילדיהם. העניים המשיכו ללכת יחפים או נעולים מינימלי בסנדלים קלות, לכל היותר. ההתניות התרבותיות עם השנים היו שמה שטוב לעשירים כנראה טוב גם לשאר. נעליים היו לסמל סטטוס חברתי.

Screen Shot 2013-02-01 at 10.47.25 AM

ישנן תרבויות רבות רבות כמו אנשי הסאן בדרום אפריקה, רוב התרבויות האסיתיות שבהן לא רק שנהוג ללכת יחפים (תיכף ניגע בזה), אלא מכורח של עוני או אורח חיים או תרבות יחפנות או סנדלים מנימליים ביותר הם ההנעלה המועדפת. ילדים ובוגרים כאחד שמעבירים את כל חייהם עם הנעלה מינימלית ביותר. חלקם רצים כל חייהם כמו הטרמואהרה, או אנשי הבושמן, וחלקם לעיתים בעבודות פיזיות קשות, ולא סובלים (כמעט) כלל מבעיות בכפות הרגליים כמו בתרבות המערבית הנעולה.

אז מה עושים ? מה האלטרנטיבות ?

אם רוב נעלי הילדים של ימינו בעצם מזיקות לכפות הרגליים המתפתחות, מה עושים ? ואיך בוחרים נעליים נכונות ?

Screen Shot 2013-02-01 at 11.36.48 AM

בהמשך למאמרים שכבר נכתבו בבלוג הזה, עוקבים אחרי הכללים הפשוטים לבחירת נעליים מינימליות שיאפשרו לכף הרגל המתפתחת טווח תנועה מלא ככל האפשר.

מעבר לזה ? יחף, או הכי קרוב ליחף כמה שאפשר !

חלק מהטיעונים נגד יחפנות מרובה שתתקלו בהם כוללים:

– לא הגייני

– לא מעשי באורח החיים המודרני

– לא מנומס ולא "תרבותי"

– חושף את הרגל לחפצים חדים, פציעות וזיהומים

– כף הרגל צריכה תמיכה על קרקע קשיחה

ועוד כיד העולה על הדמיון..

אני חושב שהצלחנו במאמר הזה לטפל ברוב הטיעונים הנ"ל.

ההגיינה היא מיתוס. הרעלנים והאבק שנכנס לבית מביגוד ונעליים מלוכלכות יותר גדולםי הרבה יותר מכפות רגליים שהיו בתוך הנעל. מחקר אמריקאי גילה שעור נעל מכילה כל כך הרבה כימיקלים מתהליך היצור שלה, שהיא כמו "מפעל כימיקלי קטן", כתוצאה מכל תהליכי עיבוד שהעור עובר בדרך להיות נעל.

מחקר נוסף גילה, ששטיח ממוצע מכיל מעל 12 מיליארד חיידקים עוינים בהגדרה, שמכורם בנעליים ובלכלוך שהנעליים מכניסות הביתה.

יחד עם זאת, המאמר של ד"ר רוסי מעלה הצעה פשוטה ונחמדה. הצעה שתרבותית קיימת בתרבות היפנית ובתרבויות אסיאתיות זה שנים, שבהן נהוג להוריד את הנעליים בכניסה לבית.

Screen Shot 2013-02-01 at 11.16.35 AM

בשנה אחת ילד ממוצע ישן 2,900 שעות ונועל נעליים במשך 8,400 שעות. מנהג "היחף בבית" יכול להקטין את הזמן "הנעול" לכ- 3000-5000 שעות בלבד. פחות מחצי.. זה משמעותי ביותר להתפתחות של כף הרגל הקטנה ונותן תרומה אדירה לחיזוק ולהתפתחות התקינה שלה. למעט כאלה שסובלים מבעיות אקוטיות מיוחדות וקיצוניות. זה, ביחד עם הנעלה מינימלית נאותה יבטיח כף רגל בריאה ופחות בעיות בבגרות.

מנהג חליצת הנעליים בכניסה לבית והליכה יחפה מאומץ בקלות על ידי פעוטות וילדים הרבה בגלל תחושת החופש. זה כמעט מובן מאליו לקטנטנים. הדבר המרתק הוא שמחקר נוסף גילה שילדים שמתחילים עם המנהג הזה, רוב הסיכויים שימשיכו איתו גם בבגרותם, עד גיל נעורים ויותר גם בלי מרות של מבוגר.

זמן סיכומים

מה למדנו ?

למדנו שבמשך שנים לא נעשה כלום בתעשיית הנעליים מבחינה מחקרית ומדעית. הוואקום הזה השאיר הרבה מרחב לגורמים המסחריים השונים לשווק לנו מוצרים שלא רק שאין לנו צורך בהם, הם גם גורמים לנו נזק. אף מחקר לא ממש הוכיח קשר ישיר בין הנעלה לבין יציבה ובריאות תקינה.

תעשיית הנעליים, כמה שזה ישמע מוזר, כמעט ולא השתנתה במשך 50-100 שנה לפחות. מפלצות השיווק ממשיכות לעבוד בכל הכוח, להבטיח, לייצר ולמכור "פתרונות" ומוצרים לטיפול ב"בעיות כף רגל" שהן עצמן יוצרות. מדובר בשוק אדיר של 40 מיליארד דולר. לכן, לא סביר שתשמעו בקלות ובקול רם את הקולות שמתנגדים לתעשיה הזאת או קוראים לשינוי. תעשיית הנעליים תתנגד לכל קול שינסה לקרוא תיגר על המונופול שלה, גם על המוצרים וגם על התפיסה והדיעה. לא פשוט להזיז את הלוחות הטקטוניים האלה, לאחר כל כך הרבה שנים של שליטה, ללא עוררין , בדעת הקהל.

מגזינים ימשיכו ויפרסמו מאמרים ממוחזרים ובדרך כלל יעזרו ב"מובילי דעה" או "בעלי סמכות" (אורטופדים, פיזיותרפיסטים וכו..) כעלה תאנה, ידקלמו את אותן מנטרות ידועות על החשיבות של "בחירת נעליים מתאימות". מנטרות כמו מרחב גדילה, תמיכה, התאמה וכו.. בצורה זו ילדים ימשיכו להגיע לבגרות עם כפות רגליים מנוונות כמו דורות אחורה.

יחד עם זאת, ההתעוררות בנושא ההנעלה המינימלית והיחפנות של השנים האחרונות מעוררת גל חדש של נעליים ושל מנעד יותר רחב של דעות, מחקרים ומסקנות שמשפרים את המצב לאין שיעור.

עליכם כהורים יש את האחריות לעתיד ילדכם, חשוב שתקחו גם את כפות הרגליים שלהם בחשבון, ובאמצעות כמה כללים פשוטים ומנהגים פשוטים עוד יותר תוכלו לתרום להם תרומה אדירה לבריאותם ועתידם.

20 תגובות

  1. אור הגב

    ומה עם תעשיות הנשק והתרופות?? מוכרים לנו הרבה שטויות כדי לשלוט בנו.
    לדעתי, המיקרו-מהפכה שמתרחשת בעולם בנושא הריצה היחפה/מינימליסטית קשורה מאוד לשליטה הזאת.
    אם אנחנו בני האדם, מקבלים פחות תחושה מהקרקע עליה אנחנו דורכים, משהו בסיסי בחיבור לפלנטה מתערער.
    ויש גם את עניין הפלואוריד במשחות השיניים. גם את זה מכרו לנו כל השנים. ומה עם הכימיקלים שמרססים
    כמעט כל יום בשמיים.. אתה רן באיזור הכרמל, בטח רואה את זה לא פעם… לא שובלי סילון רגילים שנעלמים
    תוך כמה דקות אלא חומר דמוי ענן כבד שמתמזג עם העננים הרגילים ושוקע עם כל הכימיקלים שבו בדיוק
    באיזורים בהם אנחנו וילדינו חיים………….
    בכל זאת, החיים יפים ותודה על הכתבה המעניינת שלך!

    • ranpergamin הגב

      הצדק איתך, ועל זה נאמר There is so much we can do.
      הלוואי והיינו מצליחים לתקן את העוולות האלה או לפחות להיות מודעים רוב הזמן לכמה שיותר דברים.

      המגע עם הקרקע הוא משהו כל כך בסיסי, ואני מסכים עם זה לגמרי. אני חושב שמעגל האחריות הראשון והפשוט ביותר לתשומת לב הוא הדברים שבאים במגע עם הגוף, פנים וחוץ, אם זה מזון, הלבשה, הנעלה ואכן גם תרופות.

      עניין ההנעלה, לשמחתי, הוא משהו פשוט יחסית לתיקון, ורק צריך מודעות ומעט תשומת לב.

      תודה על הפידבק!

  2. יריב הגב

    לגבי פעוטות עם גמישות יתר וטונוס שריר נמוך, תוכל לכוון אותי למידע מהימן בנושא?

    • ranpergamin הגב

      הי יריב,

      אין לו שום נסיון בעניין הזה. זה גם לא קשור (בהכרח) להנעלה.

      אני מציע בעניין הזה לפנות לפיזיותרפיסט/יצא ילדים שמתמחה בהתפתחות של פעוטות.

  3. בועז א.ה. הגב

    שלום רב, ציידת. נהניתי לקרוא את הבלוג בנושא. היו לי ויכוחים בסוגיה עם בת-זוגתי (אני בעד כמה שפחות פתרונות הנעלה; היא חוששת מהסכנות בחוץ) ובסוף מצאנו פשרה; אך אני רוצה לציין כמה דברים שיכולים להוסיף (או שלא). א. הגוף האנושי מסתגל – ממחקרים שהתבצעו במקרי הקצה (כמו אלו שנעלו נעלי עקב כל הזמן) עולה שאכן יש שינויים מהותיים במבנה השרירים וההליכה, אך המסקנה הייתה שיש לנקוט בדרך מסוימת ולהיצמד אליה. משמע הדבר, אם תבחר בדרך מסוימת (נעלי ספורט או עקבים), תצמד לדרך הזו ותאמץ אותה כדרך חיים. השינויים המבניים בהליכה (החלפת סוגי הנעליים) יוצרים את הבעיות. אמנם זה נשמע מעוות (תבחר דרך דפוקה ותישאר איתה; אך זה המפתח להסתגלות הגוף ולמניעת כאבים ובעיות מיותרות). יתרה מכך, גם האימוץ של הדרך "הטבעית," זו בחירה מסוימת – אמנם יש בה הגיון, אך לא יותר מוצדק בעידן התרבות המודרנית מבחירות אחרות. המפתח הוא להתמיד בבחירה זו או אחרת.

    ב. עלות-תועלת – מה שעולה מן הבלוג אך אינו ברור לחלוטין היא סוגיית העלות-תועלת. אנשים צריכים לשים לב לבחירות ההנעלה שלהם (ולילדיהם) על בסיס עלות-תועלת ולא שיקולים אחרים (אופנה, השערות לא מבוססות וכו'). התועלת הגדולה ביותר תגיע מעלות אפסית – ללא נעליים; ומנקודה זו מתחילה המשוואה לרדת עד אשר מגיעים למגפיים/עקבים לילדים/ות… אם ניתן יהיה להדגים את משמעות הבחירה (ולגרף אותה מלשון גרפים), אולי הדברים יהיו ברורים יותר לאנשים המבצעים בחירות בנושא.

    ג. חברות הנעליים משתפרות, חלקן בהבנת הסוגיה הבריאותית – כך למשל נעלי ריצה מקבלות היום סוליות דקות יותר כי מחקרים הצביעו על כך שסוליות המבודדות את כף הרגל, מחלישות אותן ופוגעות ברצים למרחקים. על כן, כולי תקווה שלא רק שהתחום מציע מגוון של נעליים לבחירה, אלא שלחלק מהחברות יש אינטרס אמיתי להשתפר ולהציע מוצרים טובים יותר. אם בלוגים כמו שלך יקבלו תפוצה רחבה יותר, אולי זה יסייע לאנשים להבין ולשפר את הבחירות שלהם ובאותה מידה יגרום לחברות לרצות לספק מוצרים עם איכות משתפרת ולא רק מה שטוב להם תעשייתית/מכירתית.

    כה לחי!

    • ranpergamin הגב

      בועז שלום,

      קודם כל תודה רבה על התגובה המפורטת והעניינית.

      אני אנסה להתייחס עד כמה שאני יכול.
      אני משתדל לאמץ את הגישה של Barefoot Ted שהוא דוגמטי מאד כלפי "לא להיות דוגמטי".
      כלומר, אני מספר את הסיפור שלי כפי שאני מבין אותו. אני מקבל שיש סיפורים אחרים וגישות אחרות.

      אין שום מחקר שיכול להוכיח יכולת התאמה של הגוף. זה ברור שאנחנו מסוגלים לומדים להסתדר מוטורית עם מגוון רחב של מוגבליות פיזיות כאלה ואחרות.
      אני לא רואה סיבה לכפות על עצמנו כזו, בעיקר שאנחנו לא באמת בוחרים בה, אלא היא ניכפת עלינו מבורות.

      לגבי ב"

      אני לא מבין את השאלה וזה קשור גם לג. נעליים לא קונים לפי עלות/תועלת, נעליים קונים לפי מה שצריך, ואז לפי העלות והיכולת הכלכלית.
      כלומר אני לא קונה לבלט נעלי נינג'ה כי עלות/תועלת הם נותנים לי ביצועים דומים, אלא אני בדר"כ בוחר את הנעל שאני רוצה (בלט נגיד) ואז אני נכנס למגבלות התקציב שאני מגדיר לעצמי.
      האם נעליים מינימליות צריכות להיות יותר יקרות ? יותר זולות ? לא מבין לאן אתה חותר. אני כן יכול להגיד לך שהתחום של הנעלת ילדים הוא במתח רווחים מבין הנמוכים בתחום הנעליים, על אף התחלופה הגבוה. עלות ייצור של נעל ילדים יותר יקרה לעיתים מנעל נשים, והראשונה נמכרת ב 200 ש"ח בזמן שהשניה נמכרת ב 700 ש"ח. אז אתה מבין את ההבדל…

      וכאן מתקשר ג':
      חברות הנעליים לא "משתפרות", חברות הנעליים צריכות להראות חדשנות ולהגדיל רווחים. אם זה משתלם להם, הן עושות את זה, אם לא, הן לא. אל תייחס להן תום לב. הן גוף כלכלי קפיטליסטי, נטול כל סנטימנטים. הן מגיבות לקולות בשוק, הן צריכות להראות חדשנות והשתנות, והן צריכות להגדיל רווחים. זה הכל. זה נכון בשנתיים האחרונות יש לחץ הולך וגובר מהמגמה המינימלית שמשפיע גם עליהם.

  4. חמניה הגב

    התוודעתי עכשיו לבלוג שלך ולכל הנושא של הנעלה מינימלית לילדים – בני הראשון עושה עכשיו את צעדיו הראשונים ואני מתעניינת בנושא. רוצה לפרגן לך על הבלוג שניכרת בו השקעה ולמידה ורצינות והתעמקות לפרטי פרטים והכל בשפה נגישה וידידותית. אני חושבת הרבה על הנושא ורוצה לנסות גם עבורי נעלים יחסית מינימליות (להליכה וריצה). אם אני לא טועה כל ההמלצות שלך הן לקניה בחול – די מלחיץ אותי לקנות בלי למדוד, האם יש להשיג בארץ נעלי ריצה מינימליות (יחסית) לנשים?

    • ranpergamin הגב

      שלום חמניה

      תודה, קודם כל, על המחמאות. אני מאד משתדל שהבלוג והתוכן יהיה נגיש מאד, ופשוט להבנה.

      לעניין המעבר של בוגרים להנעלה מינימלית כתבתי את הפוסט הזה, שאני לא יודע אם נחשפת אליו:

      http://zayedet.com/2013/03/15/מעבר-להנעלה-מינימלית-ויחפנית-בין-בוגר/

      מעבר כזה, צריך להיעשות בצורה מאד מדודה ומבוקרת, שכן אחרי שנים עם נעליים תומכות , כפות הרגליים שלך צריך זמן להסתגל ולהתחזק למעבר כזה.

      בארץ אפשר למצוא מגוון מסוים של הנעלה מינימלית בדרגות שונות, והכל תלוי כמה מינימלי את רוצה לרדת מבחינת ההגבהה ועובי הסוליה.

      כיוון שאני מניח שאת בעצם כנראה לא ממש יודעת על שניהם הייתי מציע לך לחפש נעליים בלי דרופ מעט מופחת (4-8 מ״מ) מהנעליים הרגילות (10-12 מ״מ). נעליים יותר קלות ומיידית תרגישי את ההבדל.

      יש כאלה ל Brooks מסדרת pure למשל pure flow/drift
      יש כאלה לאדידס מסדרת AdiZero
      ויש גם דגמים לניו-באלאנס.

      אל תתביישי לשאול בחנות על ההגבהה ואם את לא בטוחה את תמיד יכול לבדוק את הדגם באינטרנט כדי לדעת.

      תשדלי לבחור נעל רחבה יחסית ככה שהבהונות יוכלו להתרווח, ואל תקחי נעל קשיחה מדי.

      אם יש לך שאלה או התלבטות לגבי דגם ספציפי כזה או אחר, את יותר ממוזמנת ליצור קשר ואשתדל לעזור.

      • חמניה הגב

        הי
        תודה רבה על התשובה המפורטת, אכן נחשפתי לפוסט שהזכרת אבל חיפשתי שמות של דגמים ספציפיים – וזה מה שהזכרת בתשובה אז שוב תודה! אתייעץ בהמשך אם יהיה צורך

  5. trilliane הגב

    בקיץ אני הולכת בבית יחפה כי כך נוח לי, אבל יש לזה מחיר: נתקעים לי לפעמים דברים בכף הרגל (קוצים, שברי זכוכית) או שכף הרגל נתקעת בדברים (והכאב של רהיט ש"תוקף" את הזרת ברגל גורם לי לעצור את הנשימה לרגע) וכמו כן הכפות שלי מלוכלכות מה שיוצר אי נעימות כשאני נוטה להרים אותן על השולחן או לשבת עליהן על הספה/מיטה.
    בחורף אין מצב, אני סובלת בטירוף מכפות ידיים ורגליים קרות וחייבת לשמור עליהן חמות כי ברגע שהן מתקררות קשה לי לחמם אותן בחזרה. בחורף אני כל הזמן בגרביים ולרוב גם בנעלי בית.

    בחוץ אני פשוט לא מסוגלת ללכת יחפה כי יש יותר מדי משטחים מאוד לא נעימים לכף הרגל (דוקרים,ומכאיבים ואף פוצעים) ואני לא אוהבת עור עבה בכף הרגל, זה גס ומחוספס ופשוט לא נעים (ולעתים אף מכאיב בפני עצמו, יש לי כרגע עור קשה בנקודה מסוימת וממש כואב לי לדרוך עליו יחפה) שלא לדבר על מגה-ג'יפה. אני יכולה ללכת יחפה בים או על הדשא במקומות נקיים ובלי אבנים וכו', אבל לא רואה טעם לטאטא את העיר בכפות רגליי, קל וחומר בחורף (שבו אני גם נועלת נעליים גבוהות ו/או מגפיים כדי לשמור על כף הרגל שלי חמה ויבשה).

    העובדה שיש אנשים (בעיקר עניים) החיים יחפים ידועה, אבל לא משכנעת בפני עצמה שזה נוח וטוב יותר. אני גם ממש לא חושבת שעם נעליים אנחנו חשופים יותר לזיהומים, צר לי, לא קניתי. העור הוא שכבת הגנה מצוינת בפני זהומים כל עוד הוא שלם ותקין, ואין שום סיבה שנעליים יפצעו אותך (אם כן זו אכן בעיה). לעומת זאת בהליכה יחפים לא חסרים דברים להיפצע מהם, וכבר קרה לא פעם שנכנס לי נעץ בנעל, וטוב שזה לא היה בכף הרגל (בעצם, פעם אחת גם זה קרה. לא היה כיף). לא שכנעת אותי בנקודה הזאת, צר לי.

    באופן כללי "טבעי זה יותר טוב" הוא מיתוס, וגם "ככה חיים מצוין אנשים באפריקה". הם לא בהכרח חיים מצוין… ואני לא רוצה להתחלף איתם, גם לא בנקודה הזאת. אני חושבת שיש סיבה טובה שבני אדם המציאו נעליים (אלפי שנים לפני התיעוש והמסחור). יש בעלי חיים שמפריסים פרסה (מסוגים שונים) אנחנו לא, כי אנחנו גם לא צריכים, מצאנו שיטות אחרות. חלקן טובות יותר, חלקן פחות, לא רואה סיבה לפסול את הטובות.

    • ranpergamin הגב

      השורה התחתונה של הפוסט לא עוסקת במה טבעי או לא אלא בכך שהנעלה כמו שכתבת תפקידה להגן, ולא לתמוך. זה הכל.

    • ranpergamin הגב

      אגב רק לציין שזה תרגום של מאמר בשילוב כמה מחשבות שלי.

      אני אישית מבלה יחף בבית, אבל בחוץ למעט במושב אני תמיד עם הנעלה (מינימלית). אני לא מסתובב ברחוב יחף , זה לא הקטע שלי 🙂 כמו ש vibram five fingers לא מדברים אלי. בתוך עמי אני חי

  6. מורן הגב

    כנוטה ליחפנות אצל בני, (1.7), מה הדין לגבי כפכפי אצבע עם סגירה מאחור, כלומר שאין משקל על האצבעות?

    • ranpergamin הגב

      אני חושב שזה בסדר. אפילו מזכיר סנדל שבטי.

      לצערי בחלק ניכר מהכפכפים הנ״ל הסוליה מאד עבה ולא גמישה (למרות ששטוחה)

  7. אורית הגב

    ביתי בת שנתיים וחודשיים האם סנדלי שורש יתאימו? איזה סנדל או נעל יתאים וישאיר את הגמישות הרצויה? ואני בת 42 סובלת ממפריצת דיסק בצוואר וגב תחתון יחד עם פיברומיאלגיה בשורה התחתונה כאבים.. איזה נעל מומלצת לי הכי נוח לי נעלי ספורט מה אתה מציע? תודה..

    • rpergamin הגב

      הי אורית,

      לגבי בתך. השאלה היא לא מה יתאים, אלא מה כדאי. סנדלי שורש, לדעתי, אם בכלל יש במידה כזו, הם עבים מדי.
      הדגש החשוב הוא התכונות של הסנדל (שטוח, גמיש, רחב, ללא הגבהה בעקב), ולא השם / מותג.

      לגבייך, זה יותר מורכב, כי זה לא משהו שאפשר להמליץ מרחוק, וצריך ייעוץ עם פיזיותרפיסט, אבל בגודל א-ם כשאת הולכת יחפה, נוח לך ופחות כואב, בכללי, אז נעליים מינימליות שמביאות אותך הכי קרוב ליחפנות, ישיגו תוצאה דומה.
      בגדול, אני לא פרגמטי בנושא נעליים, אבל מעדיף תמיד נעליים נטרליות (ללא תמיכה מובנית), קלות, רחבות, ועם דרופ לא גדול מדי 4-8 מ״מ.

  8. תהל הגב

    אפשר המלצות על סוגים וחנויות?
    הלכתי היום לחפש סנדלים לבתי בת ה1.9 שנים ולא מצאתי אף לא סנדל אחד שאין לו עקב מוגבה למשל. רובם גם היו סגורים מאחור בעקב ו/או מלפנים לבהונות.
    היא הולכת רוב הזמן יחפנה כמו אמא שלה, אך ברחוב בקיץ החם זה קצת קשה וגם באבנים. עצות?

  9. הדר הגב

    בתי בת הארבע סובלת מכאבים ב"קיפול" מאחורי הברך…אורטופד אמר שזה כאבי גדילה.
    איזה נעל ספורט אתה חושב שתהיה נכונה לה?

    • rpergamin הגב

      אני חושב שזה כאב שפיזיותרפיסט ילדים חייב לבדוק. אורטופד הוא לא האדם המתאים, והתשובה שלו קצת לא רצינית.
      אם היא מרגישה הקלה כשהיא מסתובבת יחפה, אז הרי לך אינדיקציה שהנעלה כמה שיותר קרוב ליחפה, היא הדבר הנכון עבורה.

השארת תגובה