לפני קצת פחות משנה חגגתי יום הולדת 40.
לכבוד המאורע חשבתי על כל מיני אפשרויות של מתנה עבור עצמי. במסגרת הזמנים, הסיכונים,התקציב והחיים עצמם שלי ושל חברי היקר, שחגג כמה חודשים לפני, נבחרה האפשרות לנסוע לטרק קצר של כמה ימים בהרי הרילה. למי שלא מכיר, הרי הרילה נמצאים בבולגריה, הקרובה אלינו מרחק של שעתיים וחצי טיסה בלבד.
יכולתי לכתוב פוסט רק על ציוד, ויכולתי לכתוב סיפור דרך, אבל מכיוון שציוד מעניין אותי (ואתכם) וגם יש לי כמה תובנות על המקום עצמו, אני רוצה לשתף אתכם בשניהם. מפאת אורך הטקסט, הפוסט כן יתחלק לשניים, וסיפור הדרך יגיע ממש עוד רגע.
מה יהיה כאן ? ציוד,הרבה ציוד. אבל גם שלג, הרים, עונות, לילה מוזר עם כת נוצרית נוף משגע, מזג אויר ואוכל טוב. שווה להשאר.
מכיוון שלוח הזמנים אילץ אותנו לטוס באיזור חודש יוני, ורצינו להכנס למסגרת תקציב, חיפשנו טיסות זולות. שקלנו ללכת לטיול באלפים השוויצרים, או באיזור סובב מונט בלאן, אבל הטיסות התייקרו, צריך להזמין לינה הרבה זמן מראש, וכמובן שיקר משמעותית.
בדקנו טיסות בהתאם לתאריכים, ומצאנו את הטיסות הזולות של Wizzair לבולגריה. בבולגריה יש שני רכסי הרים משמעותיים הרי הרילה (Rila) והפירין (Pirin). יש גם אתר סקי זול ופופולארי בחורף, בשם בנסקו (Bensko). בבדיקה מהירה, הסתבר שיש הרבה מסלולים מתועדים היטב ומידע מצוין באינטרנט. בשלב הראשון סגרנו טיסות, ולאחר מכן החלטנו, אחרי מעבר על האפשרויות לצאת להרי הרילה, למסלול קלאסי שכולל עליה ל 7 האגמים.
נברנו במסלולים באתר סיפור דרך, אתר משובח שכולל המון סיפורי דרך של טיילים ישראלים. התבססתי בעיקר על מסלול של חבורה של חבר׳ה צעירים (שאדבר עם אחד מהם לפני הטיסה) שעשו סופ"ש דחוס של 3.5 ימים של הליכה. למען האמת, בגלל עומס רב בעבודה, ממש לא עשיתי שום עבודה על המסלול, לא בדקתי את התנאים עד יומיים שלושה לפני הטיסה.
בואו נצלול רגע לציוד לטיול רגלי. זה לא הטרק הראשון, שאני עושה כמובן, אבל זה בהחלט טרק ״ראשון״ אחרי שנים, בהרים, בלי משפחה, באיזור לא מוכר, באקלים זר, בחודש יוני. לעיתים, כאשר מחפשים טיול, נתקלים בהמלצות כמו ״העונה המתאימה היא יוני עד ספטמבר״. יש משמעות גדולה לבחירת החודש בתוך העונה שבה מטיילים בהרים גבוהים: משקעים, הפשרת שלגים על הסכנות שבהן, זמינות של מים, זמינות של שירותי פארק/שמורה כמו בקתות, אירוח, הצלה, תחבורה ועוד.
אלה שיקולים שאפשר בקלות לא לתת אליהם את שימת הלב, ולא להיות ערוך ומוכן. כמה ימים לפני, תחזית מזג האוויר לא חייכה אלינו. היה נראה שהולך להיות גשום וסוער. אז התחלנו להתארגן על ציוד בהתאם. מה שכן, מנסיוני בטיולים ובעיקר כמטפס הרים, הזמנתי כמה חלקי ציוד מבעוד מועד, אציין מאיפה ואנסה לתת לינקים להכל
פרסתי את כל הדברים על השולחן בעודי עובר על הרשימה (מצורפת) וצלמתי, על מנת שאוכל לכתוב את הפוסט זה. הפריטים סודרו בהגיון מסוים, אבל יהיו חלקים שיהיו מחוץ לקבוצה שלהם. בכל תמונה מספרתי את הפריטים שאני מתכוון להתייחס אליהם, יתכן ופספסתי, אז אנא הסבו את תשומת ליבי בתגובות.
תוך כדי המעבר על הציוד, אשתף במחשבות שהיו לפני ובתובנות שהיו אחרי.
. 
מס 1 – תרמיל
המסלול שתכננו הוא בן שלושה ימים בשטח ושניים עד שלושה לילות בבקתות / אירוח. כל הציוד על הגב, אבל לפי סיפורי הדרך ומידע ממטיילים אחרים, בבקתות שמארחות יש מיטות ושמיכות ולכן לא נדרשנו לקחת שקי שינה ו/או אוהלים. יחד עם זאת, בהתכנות למזג אוויר קר, ומנעד הלבשה בהתאם, אוכל למהלך היום, כמו מים משמעותית ליום ארוך (כ 4 ליטר), היה צריך לקחת בחשבון תיק בגודל בינוני. מה זה בינוני ? 40-60 ליטר. לא תיקי יום של 20-40 ליטר, ולא תיקי טיול ארוכים של 70-90 ליטר.
חשוב שהתיק יהיה נוח וישב על הגב היטב, תיק גדול מדי וחצי ריק יהיה לא נוח, תיק קטן ודחוס מדי יהיה לא נוח. בנוסף, לקחתי מזוודה גדולה שנשארה בסופיה, בירת בולגריה, ככה שיכולתי לתכנן את פיזור הציוד בין התיקים, אבל לקחת בחשבון שכל מה שאני לוקח איתי להליכה, חייב להכנס לתרמיל.
בחרתי בתיק של Maleroads עליו פרסמתי מבעוד מעוד. מדובר בחברה סינית שמוכרת בעלי אקספרס ומייצרת תיקים באיכות מאד טובה. קניתי, מבעוד מועד ולשימושים נוספים (בעיקר לטיולים משפחתיים), תרמיל עם פתח רוכסן בנפח 50 ליטר. בימי כמטפס תיק עם רוכסן עליון היה נראה לי בחירה בזויה, והייתי בוחר רק בתיקי שק קלאסיים. עם השנים התרככתי, ואני מעדיף את הנגישות של רוכסן על פני ההארד קור של השק, בעיקר עם הרוכסנים המפלצתיים המודרניים.
התיק, כמו שתראו בהמשך, הכיל את כל הציוד בנוחות,כאשר הפליז העבה יחסית, שיכל להכנס גם, אבל העדפתי לרוב לקשור אותו בחוץ (או ללבוש אותו) בגלל הנפח שהוא תופס.
יש לו מבחר רחב של כיסים, כיסוי גשם מובנה, ופתח לשקית שתיה. מערכת הגב שלו קבועה ולא מתכווננת, הוא ישב עליו מצוין, ושירת אותי נאמנה בכל הטיול. היה קל לכוונן אותו והכי חשוב, כפי שאפרט בהמשך, הוא היה חלק מהגוף שלי בעודנו הולכים בנתיבים מאתגרים מבחינת שיווי משקל.
אני חובב מותגים (בזול) ולקנות תיק ״סיני״ הוא בדר״כ לא הבחירה הראשונה שלי. אבל מכיוון שהשימוש בו די דליל, לא התכוונתי להכנס להשקעה משמעותית יותר בתיק שכזה. בדיעבד אני יכול להגיד שמדובר בבחירה מצוינת, התיק החזיר את העלות שלו, מבחינתי, ואולי במבחן החומרים הוא נופל מעט מחלק מהתיקים של המותגים, אבל הוא ממש לא רחוק.
מומלץ מאד.
מס 2 – שקיות שתיה
שתיה / אכסון נוזלים הוא נושא חמקמק שלעיתים נעלם בתכנון נפח של תיק בטיול רב יומי. הבחירה בשקיות שתיה מבחינתי הייתה טעות. לא קריטית, אבל בדיעבד הייתי מעדיף לבחור בבקבוקים או בקבוקים עם צינורית באחסון חיצוני בכיסים של התיק.
יש לזה סיבות קונקרטיות (עונה שיש בה הרבה מים זורמים והזדמנויות למלא) וחלק לוגיסטיות כשהתיק מתמלא, אין מקום נוח להניח את השקיות. השקיות יושבות בתיק עם כל הציוד, ונזילה קטנה הרטיבה לי בסוף חלק מכובד מהבגדים (שלמזלי מתייבשים מהר).
מס 3 – תיק כלי רחצה מתאים לטרק
לקחתי תיק כלי רחצה קטן וצנוע. מברשת שינים,סבון קטן, משחה, דיאורדורנט, חוט דנטלי. התיק שימוש אותי לעוד כמה פריטים שנוח לאכסן בתיק כזה. אין כאן משהו מיוחד, כל אחד וענייניו.
מס (1) נעלי טיול
אני חושב שעל זוג הנעליים הזה, ועל הסנדלים ביליתי הכי הרבה זמן, הכי הרבה חפירה, והכי הרבה התלבטות. נעליים, אלה שמספקים לכם הגנה ומחזיקים את משקל גופכם.
כמובן שהנעלה מינימלית, ומאז Proterra של מרל, אני לא מצליח למצוא נעל טיולים אמיתית מינימלית שמתאימה לצרכים שלי (דרופ של עד 4, סוליה רזה יחסית, אבל עם שאנק פלסטי קל, שמספק הגנה באיזור סלעי, ואטימות טובה יותר למים מזו של נעלי ספורט / ריצת שטח מאווררות). הנעליים היו עדיין בשימוש ובמצב סביר, אבל עם חתכים קטנים שמהם נכנסו מים.
חיפשתי נעליים חדשות שיחליפו אותם, אפילו לנסיעה הזאת, אבל גם לנעליים חדשות צריך זמן הסתגלות והזמן התקצר, ונעליים חדשות לא היו.
אני לא הולך עם נעליים גבוהות, ולא מגביל את תנועת העקב, אז כל הנעליים הגבוהות נפסלו מראש, כנ״ל נעליים מינימליות מדי, שידעתי שלא מתאימות לי מבחינת ההגנה והתמיכה שאני רוצה בשטח לא מוכר. לא שום נעל שהייתי שלם איתה.
מזג האוויר הגשום הצפוי הקשה עלי מאד להחליט מה לעשות. החלטתי לקחת את המרל, אבל גם את נעלי ריצת השטח שלי, ולהחליט רגע לפני היציאה לטרק איזה זוג אני נועל בהתאם למזג אויר. נעלי הריצה מוכרות לי ואני מרגיש בהן בנוח בכל סוג שטח, מצד שני הן פחות עמידות למים מהמרל. בנוסף החלטתי להתחדש בזוג סנדלים שיאפשר לי חלופה בכל מקרה של הרטבות משמעותית של הנעליים.
מס (2) סנדלים
זוג שני. זה לא מובן מאליו שלוקחים סנדלים. כלומר, זה הכי נוח, זה נכנס לתיק באופן קומפקטי,ובאקלים חם, אין כמו להכנס לסנדלים אחרי יום שלם בנעלי הליכה.
אבל הטמפרטורה הצפויה בלילה ובערב הייתה 2-4 מעלות. נכון, נמצאים בתוך בקתה, אבל אלה לא מעלות להסתובב בהן בחוץ עם כפות רגליים חשופות. ובכל זאת, לא רציתי לקחת זוג (במידה 48) נוסף בתיק, שהיה ממלא חצי ממנו.
בחרתי בזוג סנדלי לונה מונו. מדובר בסוליה עבה יחסית (כ 10 מ״מ) שבשעת הצורך יכולה לשמש גם להליכה בתנאי שטח מורכבים ביותר. לונה ידועים באיכות, המלצה של חבר, גרביים מתאימות (יפורט בהמשך), וככה הייתי הרבה יותר רגוע שבמקרה של הנעלה רטובה, תהיה לי חלופת חירום לנעליים, שאדע להתמודד איתה.
אתה נרטב רק פעם אחת, ובשאר הזמן אתה סתם רטוב. אם אתה רטוב לגמרי, הליכה עם סנדלים, בהינתן שחום הגוף נשמר, היא לא רעיון רע כל כך, אם אתה הולך יציב ובטוח.
מס (3) מקלות
מבחינתי, בטיולים עם ציוד על הגב, מקלות הם הרגל השלישית והרביעית שלי. הליכה עם מקלות, או בשמה האירופאי, הליכה נורדית, היא טכניקה שלטעמי כדאי ללמוד ומשתלמת מאד. השתמשנו הרבה מאד במקלות בטיול, ובעונה הזו שבחלק מהמקומות שלגים עוד לא הפשירו, הן היו ברמת הכרח, שבלעדיו היינו צריכים להסתובב על עקבותינו.
במקרה הנ״ל מדובר במקלות של חברת Black Diamond, מקרבון, מתקפלים באורך קבוע (130 ס״מ במקרה שלי, יש גם 120 וגם 110). מדובר במקלות הקצה לריצות אולטרה שלהם, משקלם קטן מ 250 גרם יחד, ואין בכלל התלבטות אם לקחת אותם.
מס (4) מגבת מתייבשת
פריט שימושי. רצוי מגבת קטנה, לא מכבידה ולא תופסת נפח. שימשה בעיקר בבקתה האחרונה בה הייתה מקלחת, ולייבוש כפות רגליים אחרי חציית נחל. לקחתי מגבת שקניתי לפני שנים ב REI
מס (5) כפפות
פריט שכמעט שכחתי,ובלעדיו כנראה היה לי מאד מאד קר. עולים להרים ? כפפות. חובה. אם אתם הולכים עם מקלות, רצוי שהכפפות יהיו בעלי אחיזה טובה. אני אוהב מאד את החיבור הקטן בין שתיהן שמאפשר לשמור ולא לאבד אחת בזמן אחסון.
הכפפות שלי הן כפפות ריצה של Mountain hardwear בשם Momentum. מבלות איתי שנים ורק עכשיו מתחילות לגלות שחיקה.
הביגוד שבתמונה לא ממוספר בהכרח בסדר מחייב, אבל אתייחס לכל אחד, בהקשר שלו. ביציאה להרים חייבים להתייחס לשלוש השכבות הקלאסיות: Base Layer, שכבת בסיס, שומר על חום גוף ומנדף זיעה, שכבת ביניים הידועה כ Mid Layer מחממת, שכבה עליונה שמגינה מ״פגעי״ חוץ כמו גשם/שלג וכו (Shell, Outer Shell).
כמובן שאפשר לשחק עם ההרכבים שלובשים בהתאם למזג אויר. אבל מה אם חם ? לקחת גם חולצות קצרות ? ואם קר, איך מגינים על הראש ?
נערכתי לכל התרחישים האפשריים.
מס (1) שכבת ביניים – פליז
שכבת הביניים שלי, השכבה המחממת התבררה כחשובה מאד בטיול הספציפי הזה בגלל טמפרטורות נמוכות של 2-16 מעלות בשבוע שבו היינו. בטמפרטורות כאלה כשקר קר, כשיש רוח, קר, כשאין שמש קר, ורצוי שכבה מחממת טובה. התלבטתי בין הז׳קט הנפלא הזה של Marmot בשם Vars Hoody לבין שתי חולצות ריצה עבות. הפחד שלי היה שבמקרה של גשם משמעותי, השכבה הזאת עשויה להרטב גם. בסוף העדפתי לקחת אותו, שיש לו גם כובע קפוצ׳ון שמאפשר שימוש יותר רחב. הבד האלסטי של פולארטק פאוור סטרץ׳ הפך אותו למאד נוח לתנועה עם תיק. הז׳קט הזה עשוי מאריג Power Strech האיכותי של Polartec, והוא גמיש, נעים, נוח ומאד מאד מחמן.
הוא היה שכבת ביניים מושלמת
מס (2) מכנסיים
אפשר להכנס במכנסיים לדיון פיינשמייקרים. אבל בגדול יש לי מספר זוגות של קולומביה מסדרת טיטניום וSilver Ridge סינטטיים כמובן. לקחתי זוג אחד מתפרק לקצר, ואחד ארוך. אני נוטה ללכת עם ארוך תמיד, להגנה, ולא משתגע על המתפרקים, אבל כן אוהב שיש את האפשרות עם זוג אחד.
מס (3) כובע
כובע מגן מפני השמש, אבל גם מפני גשם. יש כאלו שמעדיפים מצחיה עגולה, אני בחרתי בכובע של The North Face עם מגן עורף מתפרק, למקרה שתהיה שמש.
מס (4) בגדי שינה / ערב
לקחתי חולצת Icebreaker מצמר Merino שהיעוד שלהם היה להיות בגד הערב ושינה שלי. השיקול הוא שבתוך ליינר ותחת שמיכות, יהיה לי מספיק חם כדי להסתפק בשכבה הזאת שהיא למעשה חולצת בסיס רק פחות צמודה בגזרה יותר חופשית.
מס (5) גטקס
פריט חשוב מאין כמותו. בגטקס השתמשתי לשינה ממש כמו בחולצת הערב, אבל גטקס ממש כמו חולצת בסיס, יכול להיות הלבשת בסיס מתחת למכנסיים במקרה של קור קיצוני.
לא היה לי גטקס, וידעתי שארצה לטיול הזה. חיפשתי כזה מצמר מרינו, ובסוף מצאתי באיביי יצרן איכותי מאד שמייצר בליטא באיכות מאד טובה בשם About – במחיר של 160 ש״ח שהוא מחיר מצוין למכנס כזה.
מס (6) תחתונים
אין לי הרבה מה להרחיב כאן, למעט העובדה שכדאי שאלה יהיו תחתונים שאתם מכירים, לא יגרמו לשפשפת, ואם מדובר באקלים חם והרבה זיעה, אולי מחומר מנדף ומתייבשים מהר.
לקחתי לטרק עצמו זוג לכל יום. הרים זה לא בית, וכשקר לעיתים גם אפשר ללבוש את אותו זוג יותר מיום אחד, ולחסוך במשקל. מטפסי הרים מכירים את אופציית ארבעת הימים לזוג אחד (יומיים לכל צד של התחתונים, פנימי וחיצוני… אל תשפטו, אלה אנשים קצת שונים 🙂).
כל אחד והעדפתו והמקום בתיק 🙂
מס (7) חולצות קצרות + באף
לא היה מתוכנן להיות חם. הטמפרטורה הכי גבוה הייתה מתוכננת להיות 16-17 מעלות. אבל בסופיה כן היה חם. אז לקחתי שתי חולצות קצרות, מנדפות, עם האופציה לארוז אחת לתיק טיול. אכן בסוף, לקחתי אחת מהן, אבל היא נשארה בתיק כל הטרק.
ה Buff או השרוול המנדף שמויצר היום על ידי כמעט כל חברה, הוא כבר שנים כלי רב שימוש, כמחמם צוואר, מגן פנים, כובע, בנדנה, כובע גנבים מאולתר. הוא היה מ–א–ד שימושי על קו הרכס.
מס (8) מעיל גשם
שכבה עליונה. חשובה מאד. יש לי שני מעילי גשם טובים. אחד כבד כחלק ממעיל שלג בעל שלושה חלקים, ואחד קל יותר, מעיל ריצה. היה צפוי גשם, ומצד שני רצינו לתכנן ככה שלא נלך הרבה בגשם. בחרתי במעיל הקל, מעיל של חברת Gore Running (חברת בת של Gore), מאריג Goretex שהיסטורית היה האריג האוטם/מנדף היעיל ביותר. היום הם לא היחידים, אבל יוקרת המותג נשארה.
מס (9) גרביים
דומה לתחתונים, אבל יכול להיות יותר קריטי. האתגר הוא בעיקר יבלות אפשריות, רטיבות, ריח וגו. לקחתי זוג לכל יום, ואכן החלפתי בכל יום. בנוסף לקחתי זוג עם הפרדת אצבעות של אינג׳ינג׳י לטובת הסנדלים, למקרה שבערב ארצה לצאת איתן החוצה, ו/או הנעליים יהיו רטובות וארצה ללכת עם הסנדלים במזג אויר רטוב וקר.
רצוי גרביים מנדפות, מי שנוטה לסבול מיבלות, עדיף גרביים עם דופן כפולה.
מס (10) חולצות בסיס
שכבת הגוף. זאת ששומרת על חום הגוף שלכם, ומנדפת את הזיעה. לקחתי שתי חולצות, אחת מצמר מרינו של Haglofs השוודית, וחולצה שניה של Gore. החולצה של Gore נשארה בסופיה, כי קניתי בדקטלון עוד חולצה מצמר מרינו במחיר מצוין וככה הייתי מצויד בשתי חולצות בסיס מצמר מרינו שהוא נהדר בתור שכבת בסיס. בחירה מעולה, קשה לטעות בה, רק חשוב לדעת
לבחור חולצות מרינו בצפיפות מתאימה לחולצת בסיס.
הגענו למחלקת ההשלמות שלי. למה השלמות ?
כי רוב הציוד שקניתי לקראת הטיול הזה היה כאן. כאן היו החוסרים משנים רבות מדי שלא הייתי מספיק בטיולי שטח, והציוד העיקרי שלי בחיים היה חיתולים ומגבונים לחים.
מס (1) מכשיר הצלה /ניווט
בכללי, אני לא דאגן, ואני גם לא פזיז וקל מחשבה בכל הנוגע למקומות בעלי פוטנציאל מסוכנות כזה או אחר. כמובן שעשיתי ביטוח. יחד עם זאת, הידיעה שאני יוצא להרים אחרי הרבה שנים שלא טיילתי גבוה, בתחילת עונה, במזג אוויר שצפוי להיות הפכפך, החלטנו לקחת איתנו מכשיר הצלה וניווט. מדובר במכשיר של גארמין, עם תקשורת לווינית (מאפשר משלוח סמסים ומיילים). המכשיר עלה 250 ש״ח, שזה המינימום בכמות ימים קטנה, מחברת רסקיו-1 והסתבר שאנחנו הלקוחות הראשונים שלהם בתחום הזה ! כשגילינו את זה, בעודנו מנסים לתפעל את המכשיר על ההר, ומתכתבים עם הנציגה שלהם, חשבנו שמצד אחד, בהיותנו ראשונים הם מחויבים לנו מאד, מצד שני, לא הייתי רוצה להעמיד את חוסר הנסיון שלהם בבדיקה 🙂
לשמחתנו לא נאלצנו לבדוק את יכולות ההצלה שלו, אבל נעזרנו בו לניווט לנקודות ציון שעל המפה, בשעות ערפל, לדעת שאנחנו בנתיב הנכון, למרות שהמסלול משולט ומסומן מצוין.
מס (2) ליינר לסקש
לא להאמין שעל החלק המטופש הזה ביליתי הכי הרבה זמן חיפוש. ליינר לסקש הוא מעין שמיכת מומיה שכזו, שמכניסים לסקש כדי לשמור עליו לאורך זמן. הוא משמש גם לטיולים ולתרמילאים כשישנים במיטות / מקומות שבהם לא רוצים שהמצעים המקומיים או שמיכות (אם יש כאלו) יגעו בך.
בסוף בחרתי את זה של Mountainwarehouse.com. הסיבה העיקרית: מחיר ונוחות של הזמנה, שכן הזמנתי עוד כמה דברים. החסרון : כניסה עליונה בלי רוכסן, וזאת טעות. בדיעבד, הייתי קונה ליינר עם אפשרות כניסה מהצד, או רוכסן על לפחות חצי אורך
מס (3) ערכת עזרה ראשונה ותרופות
הכרחי. חובה לקחת להרים, לא רק את הרגיל נגד כאב ראש וגו, אלא תחבושת, משחה למקרה של זיהום וגו. קניתי ערכה פשוטה בבית מרקחת ושדרגתי אותה מעט.
מס (4) גרביים חמות Injinji
פריט שחמק מאיזור ההלבשה המרוכז. גרבי אינג׳ינג׳י שמיועדות לקור משמעותי, לשעות הערב. מאפשרות ללכת עם הסנדלים ולהגן היטב על כף הרגל. קניתי זוג חם במיוחד אצל שחר רוזן, בחנות של Vivobarefoot בתל אביב.
מס (5) משקפי שמש Tifosi
לקחתי איתי את משקפי השמש של Tifosi Pave. הדגם כבר לא מיוצר, אבל זאת הצורה הספורטיבית הקלאסית שדומה לרודי פרוג׳קט. יש חשיבות גדולה למשקפי שמש באיזורים עם שלג, גם שאריות. חשיפה ארוכה מדי, לאורך זמן, ללא נסיון, יכולה להוביל לעיוורון שלגים שיכול להמשך בין שעות לימים.
מס (6) רצועות חיזוק לונה מונו 2
סנדלי המונו סובלים מפגם תכנוני מעצבן שבו הרצועה על האכילס כל הזמן יורדת. לכן, הסנדל מגיע עם רצועה נוספת לחיזוק בעת הצורך, שמחזיקה את הרצועה מעט יותר טוב.
מס (7) פנס של Mountainwarehouse
כמובן שצריך פנס קטן. בשיטוטי בMountainwarehouse.com נפלתי על הפנס המתוק הזה, שלא רק שהוא עשוי לעילא בסי אן סי, הוא גם שילוב בין פנס ספוט, לפטנט מדליק להפיכתו לפנס תאורה איזורי/חדר/אוהל. היה קל לבחור, ואני רוצה לו שימוש גם בעתיד.
מס (8) מכשיר הצלה משולב
מדובר בפריט קטן, שמכיוון שרציתי מצפן בכל מקרה, ונתקלתי בו החלטתי לקנות אותו. מצפן זה דבר שתמיד כדאי שיהיה לך בהרים, משרוקית גם. בזה יש פנס קטן, אמצעי להדלקת אש (לקחתי גם מצית) ועוד כמה שטויות.
מס (9) אולר
בכלל לא חשבתי לקחת אולר, אבל Mountainwarehouse שלחו לי אותו בטעות. הוא התברר כמאד שימושי, וכמובן שהיה צריך לתכנן על כזה מלכתחילה.
מס (10) מטען סלולרי
לבנת חבלה שיכולה להטעין את הנייד שלי שלוש פעמים בלי הטענה שלה.
מס (11) כבלים להטענה
אני חושב שזה מובן מאליו בימינו, לכל נסיעה שלא תהיה. על הנייד הטענתי תוכנת מפות לגיבוי, וגם הוא משמש אותי כמצלמה כמובן. בגלל שהיינו מתוכננים להיות באיזורים בלי חשמל ובלי קליטה, רציתי שתהיה לי אפשרות להטעין.
מס (12+13) שקיות הגנה לציוד נגד רטיבות ושמיכת מילוט
זה אולי הפריט הראשון שהזמנתי. הזמנתי שתי שקיות אטומות למים, ולהפתעתי, כי רבה היא, בכל אריזה היו שתי שקיות, ככה שהיו לי סה״כ ארבע. שקיות אטומות באמת הן חשובות לנייד, דרכון, ארנק, מטען וכבלים. בסופו של דבר השתמשתי בשלוש, ואחת נתתי לשותף שלי לטיול.
הן נחמדות גם כי אפשר לתפעל את הנייד דרך הפלסטיק, שהוא Touchable.
בנוסף הזמנתי שקית אטומה למפה מ Mountainwarehouse. חשוב מאד.
מתחתיהן באדום מסתתרת שמיכת מילוט. מי שלא מכיר מדובר בסוג של נייר כסף מבודד היטב ומחמם ברמה של סאונה, למקרה שחלילה נתקעים בחוץ בלילה קר וצריכים להתחמם. זה כמו תחבושת אישית בצבא, לא פותחים אלא אם… בגלל מזג האוויר הקר, החלטתי שחשוב שתהיה לנו כזו. נקנתה גם ב Mountain warehouse.
מס (14) טבעות – ואוכל קיטוגני
יצא לי למספר בטעות את שני הפריטים. לקחתי מספר טבעות מימי כמטפס. אפשר לקנות טבעות זולות בדקטלון וחנויות טיולים וסביר שהן יהיו קלות משמעותית, כי הן לא צריכות להיות בתקינה של טיפוס. המחשבה הייתה שאפשר להשתמש בהן לתלות פריטים מחוץ לתיק: פריטים רטובים, ועוד. אכן, השתמשתי בהן לכוס קפה, לכובע ועוד.
לגבי האוכל… אז אני חייב לכם עוד פוסט (כנראה שהפוסט הבא, אחרי סיפור הדרך) על התזונה שלי, ומה קרה לי מאז הפוסט הקודם שכתבתי על תזונה. אני כבר תקופה ארוכה בתזונה דלה בפחמימות, ועשירה בשומנים בגרסתה הקיטוגנית. מבלי לצלול לפרטים, זה אומר שאני אוכל בעיקר שומן וחלבון מן החי, ואוכל פחמימות במינון נמוך מאד (עד 20 גרם ליום, שזה כלום וחצי).
לכן, הייתי חייב להיערך עם אוכל מתאים לאמצע היום, שכן בבקרים ובערבים, הנחתי שאמצא מה לאכול בבקתות. קניתי קבנוסים ובשר מיובש דרום אפריקאי, בילטונג, דרך בחור ישראלי שמייצר כאן בארץ. מומלץ במיוחד, רק שבילטונג זה ״חומר לעיסה״, למתקדמים ולמרחקים. כדאי להיות מצוידים בחוט דנטלי לצידו.
מס (15) שקיות ניילון
למקרה של גשם רציני, שאוכל לארוז בתוכם את הבגדים.
מס (16) רצועת ברך של Muler
לעיתים מתעוררים בבוקר, או מפתחים כאב חד בברך שנקרא סינדרום פטלה, על שם העצב שמעורר את הכאבים. זאת תופעה של מי שמנהלים פעילות אינטנסיבית, שמעמיסה את הברכיים. זהו כאב חד, משבית, אבל כזה שאם מזהים ומטפלים בו מהר, קל להעבירו. הוא נוצר כתוצאה מחיכוך של העצב במפרק, ורצועת הברך הנ״ל, שאתם יכולים לראות אותה מדי פעם על שחקני כדורסל בעיקר, מבצעת לחץ על העצב (באמצעות רצועת גומי עדינה), שמזיזה את הגיד, ומשנה את זווית שלו ביחס למפרק, מורידה חיכוך ומקטינה את הכאב, שדועך תוך יממה בערך, במקרים הקלים.
אז כדי שלא יהיו הפתעות, ומכיוון שקרה לי בעבר (במקומות עם הרבה עליות ו/או ירידות) לקחתי גם אותו.
בדקתי שהכל נכנס לתיק גב, ואז פירקתי וארזתי את המזוודה הגדולה לבטן המטוס, ותיק הגב שיעלה איתי על הטיסה.
הכל מוכן.
וסיפור הטיול, בטקסט ובתמונות? הוא יגיע בחלק השני.
לגבי התיק.
אני איתו שנה.
שימש בעיקר לטיולי שבת עם המשפחה.
בהתחלה חשבתי כמוך, היי זול ונח.
אבל עם הזמן מגלים חסרונות.
כמו שגילית, אין מקום לשקית שתייה.
מערכת הגב ברמה מאד נמוכה.
חוסר פרופורציות במיקום רצועת אגן.
דברים שמגלים תוך כמה שבועות של שימוש, כמובן שיש לזה מחיר וזה שיקול בבחירה.
שימש נאמנה, עד שהרוכסנים עשו בעיות והתפרים החלו להפרם…
עברתי לאוספריי
ברור שוב שיש לזה מחיר גבוה יותר.
אבל לפעמים עדיף לשלם קצת (הרבה) יותר ולקבל רמת בטחון גבוהה יותר, לטווח הרחוק, מאשר להסתפק בזול ולהיות מרוצה לתקופה קצרה.
למדתי שעל נעליים/סנדלים ותיק גב
לא מתפשרים.
בהצלחה
נעים לקרוא