סיכום שנה 2013 בציידת

מזה יותר מחודש שלא כתבתי פוסט. האמת היא, שעשיתי כמה נסיונות להתחיל או להמשיך פוסטים שכבר התחלתי לכתוב. אבל לא מצאתי את הזמן, האנרגיה או ההיקף לעשות זאת בצורה שאני מרגיש שהיא התוכן, שאני רוצה להוציא לכם, הקוראים.

והנה, במיצמוץ של עין ו 2013 נסגרת. אז בהחלט הגיע הזמן שלי לסכם את השנה הזאת, לספר לכם קצת על מה שהיה, על מה שיש, מה קורה מאחורי הקלעים של הבלוג, לאיזה כיוונים אני נמשך בחודשים האחרונים, ובהתאם לאן הבלוג הזה יקח.

בפוסט הזה יהיה ציוד, מספרים, גישות לספורט, תזונה, צרכנות אינטרנטית, ועוד..  יהיה מעניין..

נצא לדרך.

שנת 2013 הייתה שנה פורה מאד מבחינת הבלוג. בכל קנה מידה, כשאני מביט לאחור על השנה, אני תוהה איך הספקתי לכתוב כל כך הרבה פוסטים (18 במספר), והאם יש סיכוי, ולו קלוש שאצליח להגיע למספר דומה ב- 2014.

זאת גם הייתה שנה שהבלוג עשה קפיצה מאד גדולה בכמות החשיפה שהוא מקבל (אני אפרט בהמשך), בכמה פוסטים מרכזיים ובאופן כללי. הבלוג של סוף השנה הוא ממש לא הבלוג שפתח את השנה,בכמות הקוראים והכניסות שלו. כמובן שמצד אחד זה דבר שהוא נהדר מבחינתי, שהרי בלוגר שלא רוצה חשיפה, חי בשקר, ומצד שני החשיפה הגדולה גם מייצרת מעט ציפיות מצד הקוראים, וציפיות שלי מעצמי.

ציוד

לבלוג קוראים ציידת. ובמקור המילה והרעיון היה פראפרזה על מחלה בשם "ציידת" של כאלו שאוהבים ציוד, בדגש על ציוד ספורט וטיולים. מודה אני כזה, לא רק בספורט וטיולים. יחד עם זאת, כמו שתראו בהמשך הבלוג קיבל ועודנו מקבל כיוונים נוספים, על אף שמו המקורי.

ציוד הוא עדיין נושא מרכזי בבלוג. הוא ימשיך להיות נושא מרכזי בבלוג, כל עוד יש דברים שאני קונה/צריך/צורך, בין אם זה בריצה, בהורות או בכל דבר אחר בחיים שיכול לעניין אתכם הקוראים.

נעלי ריצה

השנה התחילה בסקירה של הנעליים המינימליות המרכזיות של 2013, שעניינו אותי.

בהקשר של נעליים, בהמשך השנה, גם צללתי לעומקם של נעלי הריצה שהכי אהבתי השנה,הלא הם נעלי ה Inov-8 TrailRoc 245. על הדרך, הייתה לי גם אפיזודה קצרה עם ה MT1010 של ניו-באלאנס, אליהם פחות התחברתי.

לאחר ה OutDoor Retailer Show שהציג את דגמי 2014,  הגשתי לכם סקירה של הדגמים שיחכו לנו בשנה הקרובה.

זה אולי יאכזב במשהו חלק ניכר מקוראי הבלוג שיש להם Shoe Fetish, אבל זה המצב. כמובן שאמשיך לסקור נעליים שמעניינות אותי, הנעלה מינימלית לבוגרים וילדים, אלה ימשיכו להיות חלק מעמוד השדרה של הבלוג.

ואכן, בנעלי ריצה, אני חושב שלא תראו אצלי שינויים מז'וריים ב 2014. אם יש לקח שלמדתי מהשנתיים האחרונות, והחלפה תדירה של הרבה נעלי ריצה, היא שגיוון הוא טוב, אבל יותר מדי גיוון גם לא טוב לכיס וגם, כנראה, שלא לגמרי טוב לכפות הרגליים שלי.

הרכישה האחרונה שביצעתי היא של זוג Inov-8 Trailroc 235, שלמעשה הם גרסא מעט יותר רזה של ה 245 עם 0 מ"מ דרופ. זה יהיה הזוג הבא/מקביל שלי אחרי ה 245, ובמובן הזה, אני לא מצפה להפתעות גדולות.

אני כן עוקב אחרי הטרנדים בעולם ההנעלה, בעיקר אחרי הנעלה מינימלית שאליה אתייחס בנפרד. השוק הוא דינמי, מובל על ידי כוחות שיווק גדולים, בזמן שהשוק מושך עכשיו לנעליים עם סופר שיכוך סטייל Hoka One One, אני נשאר נאמן לרעיון המינימלי, ועוקב אחרי הדעיכה או יותר נכון ההתייצבות הריאלית שלו בתחום ההנעלה של כלל הציבור.

הנעלה מינימלית 

הנעלה מינימלית היא אחד מהצירים המרכזיים בבלוג הזה. כל מי שעוקב אחריו כבר יודע שלא ימצא כאן סקירות או ביקורות על נעלי הסופר שיכוך, דגמי הכביש והשטח העבים והמוגבהים. חובבי מינימליזם כאן בבלוג, ועל כן זהו נושא שמעסיק אותי לא מעט. אני עוד כלל לא כולל בזה את נושא ההנעלה המינימלית לילדים שהוא "תיק" בפני עצמו ואתייחס אליו בנפרד.

על אף שהטרנד של הנעלה מינימלית הביא איתו גל חברות ודגמים, עדיין מציאת זוג נעליים מינימליות ראוי, בין אם זה לספורט ובין אם זה ליום יום, היא משימה לא פשוטה ולא ברורה כלל וכלל.

אבל השוק התחיל להתייצב והמגמות נכנסו לפרופורציה. בריאן מצלר מ Competitor running סיכם באופן מאד יעיל ומצוין את מצב המינימליזם בשוק הנעלת הריצה בעיקר.

אחד הפוסטים הראשונים והמרכזיים שכתבתי בשנה החולפת היה בנושא איך והאם כדאי לעבור להנעלה מינימלית. אני מודה, שהשם של הפוסט לא מוצלח ביחס לתוכנו, ולדעתי לא מעט פיספסו אותו מהסיבה הזאת. יחד עם זאת, הוא מציג את הגישה היחסית פרגמטית שלי להנעלה מינימלית. אין לי אמת מוחלטת. אני בהחלט חושב שהנעלה מינימלית היא דבר חיובי, שאפשר להפיק ממנו הרבה, אבל בהחלט ער לעובדה שלאנשים בוגרים, שכל חייהם היו עם נעליים תומכות ומגנות, מעבר כזה הוא לא פשוט ולא טריוואלי (אם בכלל) כלל וכלל.

במהלך חפירותי האינטרנטיות בנושא הנעלה מינימלית נתקלתי גם בלא מעט סוגי הנעלה ביזאריים או שונים לחלוטין מכל מה שאתם מכירים. ריכזתי לכם אותם בפוסט שנקרא "מצעד הביזאר", שאני מקווה שהעלה חיוך על פניכם 🙂

בהמשך השנה ניסיתי לרכז עבורכם, נכון לנקודת זמן הזו / ההיא שתי קטגוריות מרכזיות בתחום ההנעלה המינימלית, אשר אין ממש סקירה מרוכזת שלהם:

– סקירת סנדלים מינימליים (הורצ'אס)

– סקירת נעליים מינימליות ליום יום – נעליים מינימליות שתוכלו לנעול לעבודה, ולא להראות מגוכחים.

ולאחרונה סגרתי את הסקירות עם ביקורת על סנדלי Teva Zilch. לביקורת הזאת יבוא follow up, שכן עוד כמה שבועות עם הסנדלים והשחיקה התקדמה. צפו לעדכון בקרוב.

מה יחכה לנו ב 2014? כנראה שבנעלי הריצה לא תראו אותי מתפרע ומחליף הרבה זוגות, כמו שכבר ציינתי, בתחום הנעלת היום יום כנראה שתהיה תחלופה של עוד זוג או שניים, ואני בהחלט השתדל לעלות ביקורות על הנעלת יום יום מינימלית, שהיא נושא שיותר קשה להשיג עליו מידע.

ציוד – שונות

כמה פוסטים של סקירת ציוד שאיננו הנעלה שהיו כאן השנה, כששני המרכזיים היו

סקירת ערכת הבסיס של TPTherapy שיותר מאוחר תהפוך לפוסטים מקיפים בנושא פציעות וטריגר פוינטס (ראו בהמשך).

סקירת מנשא גב Deuter של הילדים. מנשא שנמצא אצלנו כבר כמה שנים בשימוש ואנחנו מאד מרוצים ממנו.

פוסט שהתבשל אצלי הרבה זמן וחשבתי עליו הרבה הוא הפוסט שבו הסברתי את המתודולגיה שלי בכתיבת ביקורת וסקירות על ציוד. אתם מבינים? הבלוג הזה נולד לא רק כי אני חפרן, אלא גם כי לא מצאתי את מה שאני מחפש ברשת. החלטתי לכתוב אותו.

הנעלת ילדים מינימלית

מי שעוקב אחרי הבלוג, מכיר את הדרך שעברתי מהנעלת ריצה, דרך הנעלה מינימלית להנעלת ילדים והנעלת ילדים מינימלית.

ההתעסקות בשאלת ההנעלה שלי וההורות שלי לילד,שעושה את צעדיו הראשונים בעולם, עוררה אצלי שאלות מהותיות בנוגע להנעלת ילדים. מהרגע שנפקחו לי העיניים, לא יכולתי לסגור אותם יותר.

הנעלת הילדים של ימינו ברובה סובלת מתחלואים קשים ביותר, שלדעתי ולדעת קבוצה גדלה של אנשים גורמת נזק משמעותי לכף הרגל והיציבה שלהם ושלנו כאנשים בוגרים. אחד הפוסטים הראשונים שכתבתי השנה, היה תרגום ופרשנות שלי למאמר של ד"ר רוסי, שהוא אחד מהקולות היחידים שיצאו נגד תעשיית הנעליים העוצמתית, בכל מה שקשור להנעלה לילדים. המאמר סיפר על כל הסודות בנושא הנעלת ילדים שלא יספרו לכם בחנויות הנעליים.

האובססיה שלי לנושא גורמת לי להתעסק איתו לא מעט. אני מחפש כל חברה וכל דגם שיוצא שיכול להיות מינימלי. ניסיתי במהלך השנה גם לתת לכם סקירה על דגמים שאני נעלתי לילדי, ולעדכן אתכם בפייסבוק ופה בבלוג בחברות והדגמים הרלוונטים. אני מודה ומתוודה שאני צריך לתחזק את הדף הזה מעט יותר טוב, ולעדכן אותו.

לצערי, לא הרבה השתנה בתחום הנעלת הילדים, ונעלי ילדים מינימליים הם עדיין מצרך נדיר יחסית. יחד עם זאת, לאחרונה התחילו לייבא את Vivobarefoot לארץ, ואפשר להשיג את נעלי הילדים שלהם בחנות Outsiders ברחוב החשמונאים,אצל שחר רוזן, וזה נחמד. אני לא קופא על שמרי וממשיך לחפש חברות ודגמים, אני גם חושב על רעיונות של פיתוח נעליים שכאלה, אבל זה עוד בחיתולים, כשיהיה על מה לספר, מבטיח לספר לכם.

אני מדבר עם כל מי שאני יכול, וכל מי שמוכן לשמוע על חשיבות ההנעלה המינימלית אצל ילדים, ולאפשר לכפות הרגליים המתפתחות שלהם לעשות בדיוק את מה שהן אמורות לעשות, ולא להתפתות לטרנדים, לנעליים קשיחות, מוגבהות, צרות , מנצנצות וכו…

באחד הפוסטים האחרונים של השנה, הרחבתי את מה שהתחיל להתעסקות בהנעלה, ועבר לגישה כללית יותר לתנועתיות של הילדים. הפוסט "תנו לילדים לזוז", בהחלט מהווה את הלך הרוח שלי בסוף השנה הזו, שמתעסק לא רק בהנעלה, אלא בכלל בבריאות והתנועתיות של הילדים. לשמור אותה, לפתח אותה, לא לקלקל אותה ולא לדכא אותה.

פציעות, טיפול, טריגר פוינטס והחלמה

מי שעקב אחרי הבלוג בשנתיים הראשונות שלו, יודע שבאמצע השנה הראשונה לכתיבתו נפצעתי בפציעה מציקה שנקראת פלנטר פשיאטיס, כאב כרוני בעקב. במהלך השנה הצלחתי להתגבר על הפציעה באוסף של מידע, תרגילים ותובנות שחלקתי בסדרה של כמה פוסטים:

איך ניצחתי את הפלנטר פשיאטיס:

חלק ראשון  http://goo.gl/n09jE

חלק שני  http://goo.gl/J2yxZ

חלק שלישי http://goo.gl/w0gi2

התהליך הזה לימד אותי המון על עצמי, על הגוף שלי, על מטפלים, על מטופלים ובעיקר על כוחו של הידע, והאמונה שלי בעצמי, שאני יכול לדעת מה טוב ומה לא, ואם אני לא יודע, אז לגלות זאת בכוחות עצמי.

 על הדרך, קיבלתי עשרות פנויות של פצועים/פצועות עם פציעות דומות/קרובות וניסיתי כמיטב יכולתי לעזור ולהכווין, ואם עזרתי למישהו הרי זה הוא שכרי.

 שמתי דגש רב על הטיפול בטריגר פוינטס:

http://zayedet.com/2013/06/20/triggerpoints/

גיליתי כלי רב עוצמה לטיפול עצמי, ולמניעה והחלמה מכל מיני מכאובים שיש לי, ולא רק מריצה. חלקתי אותם בפוסט הנ"ל שכלל את התובנות שלי בהתייחסות החדשה שלי למושג כאב.

התהליך הזה גם הוביל לכתיבת המאמר על מעבר להנעלה מינימלית. מעבר שבו התייחסתי לשיקולים האם כדאי / לא כדאי, ומה חשוב לדעת לפני שיוצאים לדרך.

על מעבר להנעלה מינימלית:

http://goo.gl/WjkrV

תרגילים לרץ המינימלי (והלא מינימלי)

את השנה סגרתי עם מאמר שאני מאד מרוצה ממנו שלמעשה מסכם בצורה יחסית מתודית את רוב הסרטים / מקורות שאיתם עבדתי השנה בהמשך התהליך הלא נגמר של הסתגלות להנעלה מינימלית ושיקום יכולות גופניות בסיסיות שמאפשרות ריצה מינימלית יעילה וללא פציעות.

קניות וצרכנות אינטרנטית

הנושא הפופולארי הזה הביא את העלייה הגבוה ביותר בכניסות לבלוג בחצי השני של 2013. הפוסט "המדובר" פורסם בחודש יולי. הוא איגד למעשה אוסף של תובנות שלי משנתיים של קניות ברשת.

באיזור ספטמבר הפוסט נהיה ויראלי ומאז הוא מביא מאות כניסות ביום לבלוג. אני מאד שמח על החשיפה שהוא הביא לבלוג. הבלוג קפץ מ 8,000 כניסות בחודש לכ 20,000 כניסות בחודש. הפוסט עצמו כבר נקרא יותר מ 50,000 פעם.

חבל לי שהוא לא גרם לאנשים להכנס לקרוא על נושאים חשובים נוספים כמו הנעלה מינימלית לילדים, אבל לפחות ניתן להם הפתח לעשות זאת.

תחת הפוסט התפתח שירשור מעניין, שבו למדתי הרבה דברים שלא הכרתי מכל אלה שקראו את הפוסט ושיתפו אותי ואתכם בפיסת הידע שלהם, ומצטבר כאן ידע לא מבוטל ויעיל להזמנות מחו"ל.

קניוות וצרכנות ימשיכו להיות נושא שאתייחס אליו, בעיקר במבצעים בדף הפייסבוק של הבלוג, אבל בהחלט זה לא יהיה הקו העיקרי, על אף היותו פופלארי מאד. אני לא מתעסק בקניית אייפונים, גלקסי או יבוא מסחרי של גרביים וחולצות מעלי-באבא, חברים 🙂

אני לא הכי מבין, ואני גם כל הזמן מגלה שאני לא הקונה הכי מיומן.  אני בסה"כ הצלחתי לרכז בצורה יחסית נוחה ומוצלחת מידע שקיים אבל היה מפוזר עד עכשיו.

פוסט נוסף שכתבתי וזכה לחשיפה פחותה, הוא כיצד לתכנן חופשה בחו"ל באופן יעיל וזול יחסית באמצעותה אינטרנט. זה נושא שהרבה מתעניינים בו דווקא, ואני חושב שאחזור אליו גם ב 2014.

סיכום ומה מחכה לנו ב 2014

אז אלה היו עיקרי התכנים בבלוג ב 2013.  שנה מרתקת עברתי, והיא ממשיכה ל 2014 עם הצטרפות של חבר חדש וצעיר למשפחה הקטנה שלי. זה בהחלט שואב את זמני ויאפשר לי לכתוב מעט פחות. יחד עם זאת, אני אשתדל להמשיך ולפרסם לפחות פוסט בחודש, כי אני פשוט נהנה מזה ויש לי מה לכתוב 🙂

יש כמה נושאים שרציתי לגעת בהם ב 2013 ולא הצלחתי. תזונה, השמנה, משקל ודיאטה. יש לי פוסט שאני חוזר והולך ממנו כבר כמה חודשים, לא מצליח למצוא את הדרך לכתוב את מה שאני רוצה, או את מה שאני רוצה לשתף. אולי אני פשוט עדיין על הנתיב, ולא מרגיש מספיק מגובש וארוז כדי לתת לכם את "המוצר" שאני רוצה לתת לכם. קיבלתם טעימות פה ושם ממה שאני חושב ועובר, אבל זה עוד לא בשל ונראה לי שייקח מעט זמן ,אבל בסוף זה יצא מהתנור.

אני חושב שהמגמה שלי בחיים, בספורט ובתזונה תתן טון מסוים בפוסטים. ההתייחסות שלי לגוף, לריצה,  לתנועה, לספורט ולתזונה הופכת יותר ויותר הוליסטית, ואני מסתכל על החיים כמכלול של הדברים האלה והיחסים בינהם. אני אגע בדברים האלה, שארגיש שיש לי משהו אינטליגנטי להגיד עליהם, כמו על "תנו לילדים לזוז" שהוא תוצר ברור של התהליך הזה, דרך שיחרור טריגר פוינטס, התמודדות עם פציעות, מתינות ותזונה. לדוגמא: נושא שאעסיק אותי לאחרונה ועשיתי עליו מחקר קטן: ישיבה, עמידה, שולחנות עמידה, שולחנות הליכה ועוד.. יהיה פוסט בנושא.

קניות ומוצרים גם ימשיכו להיות חלק. עכשיו שיש לי ילד קטן (נוסף), סביר שגם תהיה התייחסות לנושאים שקשורים להורות וצרכנות כהורה (ויש לי בקנה כבר כמה דברים). יחד עם זאת, אני מנסה להרגיע את קצב הקניות המסחרר של השנתיים האחרונות, צריך להיות צרכן יעיל ולא להתמכר לקניות לשם הקניות.

זהו. אני חושב שזה בערך מסכם את 2013. אני מחכה בקוצר רוח לשנה הקרובה, סקרן לראות לאן הנתיב שלי מוביל אותי, ואנסה לשתף אותכם כמה שרק אוכל.

שתהיה לנו 2014 מצוינת.

שלכם ושלכן,

רן