גַּחְליליּות / אָדָם יָאנְג
עֵינַיִך לא הָיוּ מַאֲמִינוׄת
אִם עֲשָרָה מלְיון גַּחְליליּות
הִדְליקוּ אֶת הָעוׄלָם בַּזְמָן שֶנִּרְדַּמְתִּי
כִּי אֶת הָאֲֲוִיר הַפָּתוּחַ הֵן מְמַלּאוֹת
וּבְכָל מָקום מַשְאִירות דְּמָעוׄת
הָיִיתָ חושֵב אוׄתִי לְמוּזָר, כּי מֵהֵן מַבָּטי לֹא הוּּסַר
הָיִִיתי רוׄצֶֶה לְהַאֲמִין שֶכַּדּוּר הָאָרֶץ מסֽתּוׄבֵב לְאַט
קָשֶה לוׄמַר שֶאַעֲדִיף לִהְיוׄת עֵר כּשֶאֲנִי יָשֵן מְעַט
מְצִיאוּת וַחֲלוֹם, מְשֻנֶּה העולָם (כַּאֲשֶר אֲנִי סוף סוף נִרְדָּם)
אֶלֶף חִבּוּקִים הָיוּ לִי נוֹתְנוֹת
אַלְפֵי חִפּוּשִיּות מעופְפות וְזוהֲרות,
שֶנסּוּ לְלָמֵּד אוֹתי לִרְקֹד
רִקּוּד מֻפְלָא עַל תִּקֽרָתִי
מְסִבָּה גְדוֹלָה תַּחַת מִטָּתִי
אֲנִי תּוהֵהּ אִם כָּל זֶה אֲמִתִּי
הָיִִיתי רוׄצֶֶה לְהַאֲמִין שֶכַּדּוּר הָאָרֶץ מסֽתּוׄבֵב לְאַט
קָשֶה לוׄמַר שֶאַעֲדִיף לִהְיוׄת עֵר כּשֶאֲנִי יָשֵן מְעַט
מְצִיאוּת וַחֲלוֹם, מְשֻנֶּה העולָם (כַּאֲשֶר אֲנִי סוף סוף נִרְדָּם)
אָנָּא הַשְאֵר חָריץ קָטָן כּֽשֶתִּסְגּר אֶת דַּלְתִּי
אוּלַי יָבוׄא הָחֲלוׄם וְיוּכַל לָקַחַת גַּם אוׄתי
כְּבָר סָפַרְתִּי ששָּה עָשָר כְּבָשים
כה עָיֵף, תּוהֵהּ כֵּיצָד כֻּלָּם נִרְדָּמים
הָיִִיתי רוׄצֶֶה לְהַאֲמִין שֶכַּדּוּר הָאָרֶץ מסֽתּוׄבֵב לְאַט
קָשֶה לוׄמַר שֶאַעֲדִיף לִהְיוׄת עֵר כּשֶאֲנִי יָשֵן מְעַט
מְצִיאוּת וַחֲלוֹם, מְשֻנֶּה העולָם (כַּאֲשֶר אֲנִי סוף סוף נִרְדָּם)
סְביבי מלְיוׄנֵי גַּחְליליּות
חַשְתּי מוּזָר, כּי אֲני שֹוׄנֵא פְּרֵידוׄת
עֵינַי הָיוּ מְעֻרְפָּלוׄת כְּשֶנִּפְרַדְנוּ, לְהִתְרָאוׄת
אֲבָל אֵדָע לִמְצֹא אוׄתָן
כְּשֶחֲלוׄמוׄת צִבְעוׄנִיִּים יִקְּחוּ אוׄתִי מִכָּאן
שָמַרְתִּי כַּמָּה מֵהֵן, אִתִּי כאן, כָּל הַזְּמָן
הָיִִיתי רוׄצֶֶה לְהַאֲמִין שֶכַּדּוּר הָאָרֶץ מסֽתּוׄבֵב לְאַט
קָשֶה לוׄמַר שֶאַעֲדִיף לִהְיוׄת עֵר כּשֶאֲנִי יָשֵן מְעַט
מְצִיאוּת וַחֲלוֹם, מְשֻנֶּה העולָם (כַּאֲשֶר אֲנִי סוף סוף נִרְדָּם)
** התרגום מוקדש לבני הבכור, שחר.