כתבתי לא מעט על הנעלה מינימלית. את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש דווקא לאספקט לא מינימלי של עולם ההנעלה, הלא הם המדרסים.
הפעם אני אתלה באילנות גבוהים, ואתרגם (עם תוספות והסברים) מאמר של SockDoc (סוקדוק), הלא הוא ד״ר גרביים, בנושא מדרסים שדי מתמצת ומסביר בצורה מצוינת את הסיפור של מדרסים ומה ההשלכות של השימוש בהם.
אני מקווה שבפוסט הזה תמצאו מידע חשוב בבואכם לשקול האם להצטייד במדרסים לריצה או ליום יום. הדבר החשוב ביותר בעיני הוא העובדה שיהיה לכם מידע וידע רחב יותר, בטרם תקבלו החלטות.
טריגר פוינטס. נושא כאוב. אבל מהרגע שהכרתם אותם, אי אפשר להתעלם מקיומם. כבר סיפרתי לכם בעבר על טריגר פוינטס, כבר סקרתי חלק מהכלים האפשריים להתמודד איתם וגם על איך זה עזר לי לנצח פציעה.
מזה שנתיים שאני עוסק, באופן אינטנסיבי, בשיחרור עצמי של טריגר פוינטס. הרגשתי, שהגיע הזמן לשתף אתכם בטריגר פוינטס החוזרים והנפוצים שאני נתקל בהם אצלי, וגם אצל אחרים שפנו אלי. זה כמובן מאד אינדבדואלי, אבל אולי תזהו כאב מוכר והפוסט הזה יעזור לכם לפתור בעיה שהציקה לכם מזה זמן.
אלה יהיו טריגר פוינטס שלא בהכרח קשורים לריצה, אלא גם לפעילויות אחרות, לפעיליות יום יום וכל איברי הגוף, החל מראש וצוואר ועד כפות הרגליים.
תשבו, תעמדו, תשכבו, זה לא ישנה.. יהיה כואב.
לאחרונה נתקלתי במאמר שמדבר על כך שהילדים של ימינו פחות "בכושר" מאשר הוריהם היו באותו גיל. הורות, ריצה ולאחרונה תנועה, באופן יותר כללי, הם נושאים שמעסיקים אותי הרבה בשנתיים שלוש האחרונות.
באמת מזה זמן שלא כתבתי מאמר על הנעלה מינימלית לילדים והחשיבות שלה. חשבתי לעצמי האם כבר אמרתי את העיקר, והאם כמובן אפשר ויש צורך להגיד אותו שוב. עם ההתפתחות שלי בכל מה שקשור ביחס האישי והפרטי לגוף שלי, מתפתחת לה גם הגישה כלפי הילדים, כלפי הורות וכלפי תנועה.
אני מסתכל על מכלול מורכב שכולל חינוך, תזונה ותנועה. היום בפוסט הזה אני רוצה להתייחס לתנועה, תנועה שלנו, תנועה של הילדים ולהתייחס אלייה גם בהקשרים המוכרים של ריצה ושל הנעלה מינימלית.
2010 התחילה כשנת הניו-באלאנס שלי. עם התחלת המעבר שלי להנעלה מינימלית ה MT101 הייתה נעל פלא. כל כך אהבתי את זוג הנעליים המוצלח הזה, שאימצתי את החברה והאמנתי אמונה עמוקה בדגמים שלה.
אחר כך באו ה MT110 ואחריהם ה MT00, ואחרי האכזבות, חיכיתי וציפיתי ל MT1010, שהייתה, על הנייר, מה שחיכיתי לו. בנתיים כבר ניסיתי כמה זוגות אחרים, התקדמתי לכיוונים אחרים, וביקורות פושרות גרמו לי להתרחק מהנעליים.
ויחד עם זאת, מחיר ללא תחרות של 50$ בחיסול, והצורך בזוג נעליים נוסף לרוטציה עם ה Inov-8 245 שכבר בהחלט הגיעו לסופם, גרם לי לקחת את ההזדמנות ולהזמין.
חודשיים אחרי, הגיע הזמן לביקורת נעליים נוספת, אז בואו נצא לדרך.
ת
אני לא יודע אם שמתם לב, אבל האלוף האולימפי האמיתי של לונדון 2012 הוא הקינזיו-טייפ (באנגלית Kinesio Tape).
לא היה ספורטאי , כזה שמכבד את עצמו, שלא הסתובב עם איזה סט מדבקות בצבעים בולטים להפליא, בהדבקות יצירתיות למדי, ובעיקר מושכות תשומת לב של "מה זה?" והאם "הוא/היא יודעים משהו שאנחנו לא ?".
אז למי שפספס קצת את הרכבת האופנתית הזאת, רוצה להבין במה מדובר, גם להתרשם מה לי ולכל הסיפור הזה, וגם קצת מה לרכוש ואיפה, שימשיך לקרוא. מעניין זה יהיה.
כשפתחתי את הבלוג הזה, החלטתי מראש שזה יהיה בלוג "מקצועי" ועם פחות דגש על ה"אישי", במובן שאתרכז בעניין שהבלוג על שמו, ציוד, ופחות כבלוג חוויתי אישי, על אף שגם לזה אולי יש / היה מקום.
קורה, לעיתים, שהדברים מתערבבים, וכל הזמן נוגעים אחד בשני, ואי אפשר להפריד את האחד מהאחר. כבר כמה שבועות שאני סוחב פציעה טורדנית, פלנטר פשיאטיס (Plantar Fasciitis), שעליה אסביר קצת מיד (למי שלא מכיר).
הפוסט הזה יהיה אישי במידה יותר משמעותית על ההתמודדות עם הפציעה, וגם אשתף אתכם בכמה דברים רלוונטים שכן קשורים לציוד / קניות / צרכנות שעשיתי בהקשר של הפציעה הזאת, ובהקשר של קניות של דברים שקשורים לבריאות / טיפול באינטרנט.