כתבתי לא מעט על הנעלה מינימלית. את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש דווקא לאספקט לא מינימלי של עולם ההנעלה, הלא הם המדרסים.
הפעם אני אתלה באילנות גבוהים, ואתרגם (עם תוספות והסברים) מאמר של SockDoc (סוקדוק), הלא הוא ד״ר גרביים, בנושא מדרסים שדי מתמצת ומסביר בצורה מצוינת את הסיפור של מדרסים ומה ההשלכות של השימוש בהם.
אני מקווה שבפוסט הזה תמצאו מידע חשוב בבואכם לשקול האם להצטייד במדרסים לריצה או ליום יום. הדבר החשוב ביותר בעיני הוא העובדה שיהיה לכם מידע וידע רחב יותר, בטרם תקבלו החלטות.
כמעט שנה שלא כתבתי ביקורת על נעלי ריצה. שביעות הרצון (היחסית) שלי מסדרות ה Trailroc של Inov-8 בדגמי 235/245 והעובדה שרצתי הרבה פחות בגלל התרחבות המשפחה, גרמו לכך שבעצם לא היה לי צורך ממשי להחליף נעליים.
מה שכן השתנה הוא הגוף שלי. ממצב של פעילות בעצימות גבוהה יחסית מבחינת אימונים/מרחקים, הפך להיות מאמצים קצרים יחסית, בשעות שאני פחות רגיל להן (ערב), ועם עייפות מתמשכת. זה גם הוביל למופע של כאב כרוני קטן בעקב ימין, שכולנו יודעים לאן הוא יכול להתפתח.
השינוי הזה דרש ממני היערכות חדשה כלפי המאמצים שלי ואיך אני עושה אותם. ניסיתי כל מיני טקטיקות, חלקן עבדו, חלקן פחות ונאלצתי לעשות התאמות מחדש, וכאן נכנסים ה Race Ultra 270.
חגיגת נעליים לילדים יש לנו כאן בשבועות האחרונים. אחרי שקראתם על הסנדלים והנעליים של KidOFit לפני כמה שבועות, שמהם רכשנו סנדלים לקיץ, הגיע הזמן לסגור עונה ל Neo Velcro. את זוג הנעליים הזה סקרתי לפני 8 חודשים, והם שימשו אותו בקיץ שעבר, בטיול בחו״ל, בעונת המעבר ובחורף, עד ממש השבוע האחרון.
נעלי ילדים, ככלל, עוברים abuse גבוה במיוחד, והיה, בהחלט, מעניין לראות, בהיעדר אפשרויות מינימליות ראויות, איך יחזיק הזוג, שבשעתו נראה כהמוביל בשוק נעלי ילדים מינימליות.
התוצאות לפניכם בפוסט הזה.
באיזור 2010 ,כשהייתי בתחילת דרכי המינימליסטית, קניתי את אחד הזוגות האהובים עלי עד היום ה MT101 של ניו-באלאנס (NB). ככל שהתקדמתי עם ירידה בהנעלה לכיוונים יותר מינימליסטים, דבקתי בניו-באלאנס בעקבות החוויה הכל כך טובה שהנעליים הללו השאירו לי.
אדי החוויה המוצלחת הזאת עלתה לי בלפחות שלושה זוגות לא מוצלחים של NB שקניתי בהמשך (מי יותר, מי פחות) , עד שהחלטתי להפסיק את הרומן שלי עם NB ולעבור לנעליים של חברות אחרות.
Merrell הייתה חלוצה בתחום ההנעלה המינימלית מבין החברות הגדולות. יחד עם זאת, בשבועות האחרונים, מרל של 2015 הפכה עבורי למה שהייתה NB עבורי ב 2012, חברה שאני היום נוטה להתרחק ממנה.
בקהל הקוראים של הבלוג הזה יש הרבה הורים. רובם דווקא מגיעים מתחום הריצה, חלקם הגיעו בגלל הפוסטים על הנעלת ילדים. השילוב בין השנייים הופך אתכם לקהל יעד נהדר, מודע וקשוב לחשיבות בבחירת הנעליים בהנעלת הילדים, נושא שהורים רבים כלל לא נותנים עליו את הדעת.
זה זמן רב שלא כתבתי פוסט שעוסק בהנעלה לילדים, נושא שהוא קריטי בעיני להתפתחות גופנית תקינה של ילדים, לבוגרים שיהיו. כבר כתבתי הרבה על הנושא ואף בהמשך, שכללתי את הנושא הזה לכדי גישה יותר כוללת בנושאי תנועה של ילדים.
סיבה מרכזית שבגללה לא כתבתי לאחרונה, היא שההנעלה של הילדים שלי הייתה די מסודרת, ולא היה לי צורך לחפש הנעלה חדשה. יחד עם זאת, אני עוקב אחרי נעלי ילדים ומדי פעם מחפש לראות אם יש משהו מעניין.
לפני כמה חודשים כשעשיתי חיפוש גוגל פשוט על Minimal Shoes for Kids נתקלתי בפעם הראשונה ב KidOFit. הופתעתי מאד לגלות שמדובר בנעליים מינימליות לילדים ממידות של צעד ראשון ועד גילאי 5-6.
זה תפס אותי בהפתעה, כי גיליתי אוסף של תכונות שחלמתי שיהיו בנעליים מינימליות לילדים, והנה זה מונח לפני. האם יש כאן את כל הדברים שחיפשתי ?
בפוסט הזה תקראו על הסיפור שמאחורי KidOFit וסקירה על הנעליים שאתם רואים בתמונה בפוסט הזה. אם אתם בדיוק התחלתם לחפש נעליים לילדים הקטנים שלכם, הפוסט הזה הוא בשבילכם.
כבר הרבה זמן שלא כתבתי פוסט, ובטח שהרבה זמן לא כתבתי פוסט על נעלי ריצה. אז בהחלט הגיע הזמן לעדכן אתכם במצבי הנוכחי, בהנעלה הנוכחית, המשך ביקורת על נעליים שכבר נסקרו ומגמות להמשך.
בפוסט הזה אני אתרכז בשלושה זוגות נעליים. שניים מתוכם, ההוקה והסנס פרו, נסקרו בהרחבה כאן בבלוג. את הזוג השלישי, ה Inov-8 trailroc 235 לא סקרתי עדיין סקירה נרחבת, אלא את גיסו הפחות מינימלי ה, 245.
שלושת הזוגות מהווים ספקטרום יפה של דרגות הנעלה שונות שיש היום, החל מה 235 המינימלית (יחסית) ועד ההוקה בונדי 2, המקסימלית בהחלט.
מה השתנה בחודשים האחרונים ? לא מעט. הסיפור בפנים
קניה באינטרנט היא דרך פתלתלה. יש בה עקומת למידה. זה לא רק עניין של לדעת להזמין מידות נכונות כאשר קונים נעליים וביגוד, אלא גם לדעת לבחור פריטים מבלי שמעולם ראיתם אותם בעיניים, נגעתם בהם, השתמשתם בהם, שלא לומר לבשתם אותם לגופכם.
מי שקונה ברשת הרבה, כמוני, יודע שאין 100% הצלחה. גם אני, שאולי התרשמתם מהפוסטים שאני קניין די מיומן, נפלתי לא מעט פעמים עם קניות שהיו לא מוצלחות ממגוון של סיבות. עד היום קראתם סקירות וביקורת על מוצרים שהשתמשתי בהם. התאכזבתי, אהבתי, לא אהבתי, אבל עשיתי בהם שימוש משמעותי. יש פריטים (שעל חלקם המועט כתבתי) שאיתם לא ביליתי הרבה זמן, או לא הרבתי להשתמש בהם, העברתי הלאה וגם לא מצאתי בהכרח את המקום לכתוב עליהם יותר מדי.
הפוסט הזה מוקדש לקניות האבודות שלי משלוש השנים האחרונות, והוא שירות בשבילכם להבין שלא תמיד פוגעים.
סוף השנה. לאחרונה, לאחר סדרה של פוסטים יחסית טכניים בנושאי צרכנות וקניות באינטרנט וגם בנושאי נעליים וריצה, רציתי לעשות פוסט מעט יותר אישי, לסכם את השנה, לחבר קצוות רופפים של תכנים שקראתם עליהם וקצת לנסות להציץ ל 2015.
אחרי שעברנו את סערת Black Friday ורגע לפני סיכומי השנה, הגיע הזמן לחזור לדברים יותר ארציים כמו נעלי ריצה. בחודשיים האחרונים, לאחר שנגנבה לי נעל Inov-8 245 על ידי גור כלבים, רכשתי את הזוג המדובר מתוך מטרה שיהיה זוג נעלי השטח הקלות, אבל הלא לגמרי שטוחות שלי.
זאת ההתנסות הראשונה שלי עם נעלי חברת Salomon, אחרי רומן ויזואלי של כמה שנים עם הנעליים של החברה האיכותית הזאת. גם אם אתם מכירים אותן, גם אם כבר ראיתם את הביקורות עליהן של ג׳ינגר ראנר וחבריו, זה כבר חודשיים, ומעל 200 ק״מ שאני רץ עם הנעליים האלה, ובהחלט יש לי כמה וכמה תובנות לגביהן, ולגבי ההתאמה שלהם לרצים שונים וצרכים שונים.
נתחיל.
בקיץ, בזמן שפה היה בלאגן גדול, בארה״ב הייתה תערוכת הקיץ של OutDoor Retailer Show. למי שלא קרא פוסטים קודמים של הבלוג, מדובר בתערוכת Outdoor מהגדולות בעולם, אולי המוכרת שבהן, שמתקיימת פעמיים בשנה (פעם בסימן עונת החורף, ופעם בסימן עונת הקיץ), ובה מוצגים המוצרים של העונות הבאות.
גם השנה בתערוכה אפשר היה לראות את הטרנדים והמגמות לשנה הבאה של הנעלת ריצת שטח, וליקטתי כמה דגמים מעניינים, שקראתי עליהם בכמה מקורות שונים ברשת.
זאת תהיה סקירה קצרה של דגמים שאותי אישית, כרץ שטח מינימלי/סמי מינימלי מעניינים, וגם כמה תופעות של שינויים בטרנדים בשוק הנעליים. כמו כן, ליקטתי גם כמה פרטי ציוד מעניינים שמשכו את תשומת ליבי, והרגשתי ששווה לשתף אתכם.