Inov-8 Race Ultra 270

כמעט שנה שלא כתבתי ביקורת על נעלי ריצה. שביעות הרצון (היחסית) שלי מסדרות ה Trailroc של Inov-8 בדגמי 235/245 והעובדה שרצתי הרבה פחות בגלל התרחבות המשפחה, גרמו לכך שבעצם לא היה לי צורך ממשי להחליף נעליים.

מה שכן השתנה הוא הגוף שלי. ממצב של פעילות בעצימות גבוהה יחסית מבחינת אימונים/מרחקים, הפך להיות מאמצים קצרים יחסית, בשעות שאני פחות רגיל להן (ערב), ועם עייפות מתמשכת. זה גם הוביל למופע של כאב כרוני קטן בעקב ימין, שכולנו יודעים לאן הוא יכול להתפתח.

השינוי הזה דרש ממני היערכות חדשה כלפי המאמצים שלי ואיך אני עושה אותם. ניסיתי כל מיני טקטיקות, חלקן עבדו, חלקן פחות ונאלצתי לעשות התאמות מחדש, וכאן נכנסים ה Race Ultra 270.

מי מכם שקורא את הבלוג הזה תקופה ארוכה מכיר את החיבה שלי לגישה המינימליסטית, אבל יחד איתה את גישתי הפרגמטית, יחסית, להצטיידות בכלי הנכון לזמן הנכון והתקופה. בשנה האחרונה מצאתי אתגרים הרבה יותר גדולים לשלב ריצות (אני אפילו לא קורא להם אימונים) בשגרת הימים שלי.

בשנה האחרונה, בהינתן הנסיבות, הריצות שלי קיבלו אופי שונה לחלוטין ממה שהורגלתי אליו. משטח בלבד, שעות הבוקר המוקדמות לרוב, נאלצתי להתחיל לרוץ יותר בשעות ערב חושך, לפעמים לבד, ולשלב כביש, ואף לעיתים לרוץ כביש בלבד. אני מודה שזה לא ״כוס התה״ שלי, אבל בהינתן האפשרי, גם זה מתקבל.

ה 235, עליהם כתבתי בפוסט נעלי ריצה האחרון שלי, הם זוג לשטח מינימלי ביותר. השימוש שלי בהם, למרות החיבה הגדולה שאני חש כלפיהם, הוא במידה מאד זהירה, במינונים מאד קטנים. הסיבה העיקרית היא המינימליות שלהם, ונתוני הריצה ומצב התחזוקה הגופני (הירוד יחסית) שלי.

החיים הם כמובן דינמיים והשינויים המשפחתייים הכריחו גם אותי לעשות התאמות בהתאם ליכולת שלי לרוץ למרחקים, ולטפל בתופעות שקורות בעקבות ריצה עם נעליים מינימליות יחסית, בגוף שעובר תהליך אדפטציה איטי (מאד) וארוך.

מי את Inov-8 Race Ultra 270?

ה Race Ultra 270 של Inov-8 היא האחות הצעירה של נעל, שנחשבת קלאסית, הלא היא אחותה הגדולה, ה Ultra 290

האולטרה 290, כשמה המרמז, היא נעל אולטרה לרץ הקלאסי הלא מנימליסט, אבל חובב Inov-8. היא מספקת רמה גבוה יחסית של הגנה מבחינת עובי הסוליה 26:18 ודרופ סולידי למדי של 8 מ״מ. מדובר בנעל שמיועדת מצד אחד לספק נוחות גבוה לשעות רבות של ריצה, ומצד שני היא קלה באופן מפתיע (250 גר מוצהרים, בפועל מעט יותר).

ה Race Ultra 270 היא / הייתה אמורה להיות אחותה הרזה והמינימליסטית יותר. בעלת סוליה 17:13 עם דרופ של 4 מ״מ. היא חולקת מאפייני סוליה דומים ל 235/245 מבחינת הגנה מפני סלעים בהקשחה שדומה לשאנק (אותה חלק קשיח שמוכנס לנעלי הרים במרכז הסוליה) שנותן הגנה טובה ועוזר למנוע עייפות של כף הרגל לאורך זמן, אבל ללא פגיעה משמעותית בגמישות של הסוליה.

מה שכן מסתתר הוא הבדל משמעותי במרכז הסוליה בסוג ה EVA של ה 270 ביחס ל 290, דחוס ביחס למוזרק. מבלי להכנס לפיזיקה של החומרים הללו, זה נותן ל 270 דווקא תחושה מעט יותר נוקשה במרכז הסוליה, ביחס לפלטפורמה היותר ״רכה״ של ה-290. האם זה יתרון או חסרון ? לזה אתייחס בהמשך, וכמובן שזה עניין אישי.

למה בחרתי בהן?

כמו שכתבתי מעל, במשך זמן רב נהנתי מאד לרוץ עם ה 245/235 ובאמת שלא ראיתי צורך דחוף להחליף נעליים. בנוסף, הקטגוריה של נעלי שטח טובות עם 4 מ״מ דרופ, הציע מעט מאד היצע טוב ואיכותי ולא מעט אופציות בינוניות שלא רציתי לגעת בהן.

עם הירידה בקמ״ז השבועי שלי והצורך ביותר הגנה בגלל עייפות גדולה יותר, ורגישות גבוה יותר לפציעות, רציתי נעל בעלת תכונות דומות ל 245, אבל עם מעט יותר הגנה. ברשת קראתי ביקורות שונות על ה- 270, רובן דווקא היו פושרות או לא טובות בהכרח (למשל זו של פיטר לארסון). עם זאת, משהו בשילוב התכונות, ביחד עם השביעות רצון שלי מה-245 ומחיר מתאים גרמו לי להזמין את הזוג הראשון במהלך 2015.

תכונות ומאפיינים

הדבר הראשון שבולט בנעליים האלו, ובטח בזוג הראשון הזרחני, שאני סוקר כאן (בהמשך יצאו דגמים עם עדכונים קלים ועדכוני צבעים), הוא ההופעה שלהם. הנעל אטרקטיבית למראה (מניח שזה עניין של טעם). לא שזאת תכונה הכי חשובה, או מאד חשובה, אבל היא בהחלט בונוס נחמד. הנעל ניראת נהדר וכיף היה להוציא אותה מהקופסא ולנעול אותם. תשומת לב קיבלתי.

ובכל זאת, התכונת ״שימוש״ הראשונה שמשכה את תשומת ליבי היא הפתח הכניסה הנדיב לנעל. סדרת הטריילרוק היא סדרת נעליים עוטפות. הן קלות ועוטפות, והן אטומות היטב לכניסת אבנים וכו, אבל זה בא במחיר של כניסה מעט ״לחוצה״ לנעל. ב-270 יש נדיבות רבה בפתח. לא יודע אם זאת כוונת המשורר, אבל בהחלט אני יכול לראות בדמיוני רץ אולטרה שצריך לנעול או להוריד את הנעליים האלו לאחר שעות של ריצה, כף הרגל נפוחה, כואבת ורגישה, והדבר האחרון שחסר עכשיו הוא פתח כניסה לוחץ וצר. זאת תכונה שאני מעריך מאד, גם בהקשר המינימלי לכפות רגליים רחבות.

ואם כבר במרווח פנימי עסקינן, כאן גם אין אכזבה, ואפילו יש שיפור ביחס ל 245. אישית הרגשתי מרווח פנימי מצויין ויותר נדיב מסדרת הטריילרוק. הריפוד הפנימי נעים ורך, ושוב לרץ אולטרה התכונות האלו חשובות מאד. הנעל מאד נעימה ללא גרביים. יחד עם זאת, כמו שציינתי מעל, לפתח כזה חסרונות ויתרונות, והוא יותר ״חשוף״ לכניסה של אבנים קטנות בריצה, וזה היה מורגש במהלך ריצות בדרכים לבנות או איזורים עם הרבה אבנים קטנות ואבק.

גמישות ? ללא ספק, במבחן היד מדובר בנעל פחות גמישה מה 245. לא הייתה כאן הפתעה גדולה. הייתי צריך להפעיל יותר כוח מאשר ב 245 כדי להשיג את הקיפול שאתם רואים בתמונה. יחד עם זאת, יש בה גמישות, הרבה יותר מזוגות אחרים שהיו לי בעלי תכונות דומות (למשל הסלומון). ציפיתי ליותר קשיחות במרכז, קשיחות והגנה שדווקא חיפשתי לשלב הזה.

תבנית הסוליה מזכירה יותר נעלי שטח מנעליים משולבות. יתכן וזה ״הגנטיקה״ של החברה מהבוץ הבריטי, אבל התבנית הזאת הוכיחה את עצמה כיעילה גם בשטח וגם בכביש. ההבדל מורגש ביחס ל 235/245 שבהחלט ״עוברות״ כביש, אבל לא הייתי רץ איתן כביש לפרקי זמן ארוכים. מדובר בעיקר בהבדל בתבנית ועובי הקוביות.

ריצה בלי גרביים. למעט עניין האבנים שהזכרתי, הנעליים האלה נפלאות לריצה ללא גרביים. אין להן את תחושת ״הגרב״ של הסלומון, אבל הן מספקות נוחות ורכות מפנקת, שלי הייתה מאד נעימה. רוב הזמן רצתי איתן ללא גרביים, ורק בימים קרים מאד בחורף רצתי איתן גרוב.

חוויות ריצה

את הנעליים קניתי בתחילת הקיץ הקודם. אני רץ איתן קרוב לשנה. כשקניתי אותן רצתי עם הטריו שסקרתי ואף אחד מהם לא עבד לי טוב במיוחד. הייתי רץ ערבים עם ההוקה או סלומון, בקרים עם הסלומון או ה 235, והשילובים לא עבדו לי טוב.

בעיקר, הייתה לי תחושה שאני לא מאוזן, ההוקה עבות ומנטרלות כל תחושה של שטח ונתנו לי תחושה של להות וכבדות. מאד לא אהבתי את תחושת ״הכריות״ בריצות הכביש הקצרות, ורציתי תחושת חיות הרבה יותר משמעותית. ה-235 היו מינימליות מדי לרמת התחזוקה הגופנית והעייפות שלי, ולסלומון לא הצלחתי להתחבר.

כאן הכנסתי את ה 270. בשלב הראשון בעיקר בריצות בוקר בדרכים לבנות ואדמה בשדות עמק יזרעאל.

המראה הזוהר (אגב, אלמנטים זוהרים קיימים בכל הדגמים כחלק מתכנון של נעל אולטרה שרצים איתה 24 שעות..), סיפק עוד אמצעי בטיחות בריצות שהתחילו בחשיכה לעיתים. הריצות הראשונות היא סוג של ריצות היכרות. לאחר תקופה של רוטציה עם זוגות שונים, ניסיתי להיות מאד זהיר. הקשיחות הקלה בנעל דווקא נתנה לי תחושת ביטחון עם הרגליים והגוף העייף, ויחד עם זאת דרופ של 4 מ״מ והרבה גמישות נתנו לי את הקלילות שאני אוהב ומכיר.

היה כאן מלכוד. מצד אחד הרגשתי שאני יכול יותר, ומצד שני הגוף לא יכל להתעלם מהעובדה שעדיין מדובר בנעל מינימלית יחסית, והתחלתי לפתח כאבים קלים שלא קשורים לנעל, אלא יותר למצבי הגופני. שלא יהיו טעויות. גם הנעליים האלה הן על ספקטרום מינימלי, ונדרשת תחזוקה של טריגר פוינטס וכו..

לאט לאט גם התחלתי לרוץ איתן את ריצות הכביש הקצרות של הערב/לילה בעיקר עם כניסת גנרל חורף והיעדר היכולת/רצון לרוץ שטח בחושך לבד.

לאחר הלידה של בתנו, שינויי לוז צפויים ועייפות, וכשראיתי באותה תקופה שאני רץ כמעט רק כביש בערב, התלבטתי האם אני צריך לשקול לעבור לנעלי כביש. בו בזמן, הרגשתי שהריצות עם ה 270 על כביש מרגישות לי מצוין. מדובר בריצות קלות יחסית של 4-7 ק״מ.מדובר בעצימות נמוכה יחסית למה שהכרתם מהסקירות שלי בעבר. צברתי עשרות ק״מרים של כביש בשבועות החורף, עם הבלחות לשטח בימים יבשים, שילוב של דרכים לבנות וכו..

הנעליים זרחו בשילובים האלה, ובהחלט ענו, לטעמי, על היעוד של נעל אולטרה שצריכה להתאים לתנאים משתנים. בין אם זה דרכים לבנות, כביש, דרכי בוץ, אבנים בכרמל, מעולם לא הרגשתי בעיית אחיזה או בטיחות והרגשתי יציב ובטוח בהן.

כן הייתה תופעה של כניסה מוגברת של אבנים קטנות לתוך הנעל, דבר שגרר לא פעם ולא פעמיים צורך לעצור ולנקות את הנעליים מבפנים (בעיקר כשאני ללא גרביים). זה היה אופייני בעיקר לאחר גשם באיזורים עם הרבה אבנים קטנות שהבוץ מעלה את האבנים בתעופה תוך כדי ריצה. זה לא פגע פגיעה משמעותית בריצה, אבל חשוב לתת את הדעת על זה, כי באיזורים מסוימים זה עלול להיות משמעותי.

מבחינת סגנון הריצה, קשה לי להגיד האם והנעל ״מאפשרת״ ריצה מינימליסטית יותר בקלות או לא. מצד אחד יש מעט יותר קשיחות בנעל, שנותן הגנה טובה, טובה יותר מה 245, ומצד שני היא גמישה ובעלת דרופ נמוך. סגנון הריצה הוא יותר תוצר של מה אתם עושים עם הגוף, מאשר הנעליים. החודשים האחרונים התאפיינו בעייפות רבה, ולכן נטיתי יותר לגרור רגליים. יחד עם זאת, הנעליים בהחלט גמישות ומעבירות תחושת קרקע טובה והרגשתי שאני נוחת מתחת לגוף ופחות נוטה לשלוח רגליים קדימה (כמו שקורה לי עם ההוקה, למשל).

הנעליים מאווררות טוב, אבל יותר אטומות מה 245/235. זה יתרון וחסרון כמובן. בימים החמים של הקיץ זה היה מעט מורגש, על אף שרצתי הרבה בערבים. בחורף הריפוד הרך נתן הגנה יותר טובה, וגם בגיחות רטובות יצאתי ללא פגע משמעותי. הנעליים מרגישות מתאימות היטב לספקטורם המזג אוויר הישראלי הסלחני.

סיכום

אחרי מאות ק״מרים, בשבועות האחרונים התחלתי להרגיש תחושה של שפשוף והתחממות בכרית כף רגל שמאל. חיצונית הנעליים דווקא עמידות מאד ולא הראו עייפות משמעותית. חשבתי שזה קשור למשהו בגוף, אבל שמתי לב שזה קורה לי רק בזוג הזה, וככל הנראה הנעליים מאותתות לי שהגיעו לסוף חייהם, ורכשתי זוג נוסף זהה (בצבע אחר).

אני נמצא כרגע בתקופת מעבר מירידה לעליה בכל מה שקשור לריצה. אחרי חודשים ארוכים של ירידה משמעותית בריצות, בעצימות, משולבת בעליה בעייפות וחוסר יציבות גופני כללי, אני חוזר להתחזקות וריצות יותר סדירות.

הנעל הזאת ליוותה אותי בתקופה הכי קשה שהייתה לי בשנים האחרונות מבחינת עייפות וקושי פיזי ומנטלי לצאת לריצות. במובן הזה היא הייתה בת הלוויה שהייתי צריך. היא גם איפשרה לי ״לסחוב״ את המינימליזם שאני אוהב, יחד עם רמת הגנה טובה יותר מאשר ה 245, שלאחרונה חזרתי לשלב אותם וההבדל מורגש משמעותית.

כמו שכתבתי בהתחלה, קראתי לא מעט ביקורות פושרות עליהן, אבל ההתרשמות והנסיון שלי הוא טוב מאד. הצטערתי מאד לשמוע שככל הנראה Inov-8 לא תמשיך את היצור שלהן. אני חושב שהפשרות בנעל הזאת הן דווקא אלו שהופכות אותה לטובה. אני לא בטוח שהיא הכלי שהייתי לוקח ל 50/100 ק״מ, ואולי השם ״אולטרה״ הוא נחמד שיווקית, אבל לאימוני ק״מרים עד חצי מרתון אני חושב שהיא נעל מצוינת. מצד שני, מי שכבר רץ עם ה 245 מרחקים ארוכים, ומרגיש שחסרה לו מעט יותר הגנה וקשיחות, ימצא כאן בית טוב.

מדובר בזוג נעלי שטח/משולב טובות, כאלו שמספקות איזון טוב בין דרישות מנעלי שטח, לתבנית שעובדת טוב גם בכביש. האיזון בין קשיחות לגמישות עבד עבורי מצוין (לראיה הקניה של זוג נוסף).

אם אתם מוצאים את עצמכם בהגדרות שתיארתי, אני חושב שתמצאו כאן זוג לטעמכם. אפשר למצוא אותם במבצעים לא רעים (מי שעוקב אחרי דף הפייסבוק שלי, כבר ראה שקניתי אותם ב 63$) ובהחלט שווה להצטייד לפני שיעלמו לחלוטין.

אני מקווה ש Inov-8 ימצאו את הדרך לשפר את החלש בנעליים האלה ולהוציא זוג/זוגות דומים שימשיכו את הקו שלהם שלדעתי הוא איזון טוב בין תכונות רבות החשובות לרצי all around.