Black Diamond Ultra Distance Poles – מקלות הליכה / ריצה

זה היה לפני כמה שנים טובות בתקופה שבה עוד טיפסתי סלע והרים. הגעתי לבקר את חברי הטוב, רונן, שעבד כמאבטח בשדה התעופה בשדה דב. הוצאתי מהתיק בהתרגשות רבה את סט הקאמלוטים החדש שלי מתוצרת Black Diamond. הקרם דה לה קרם של אביזרי העיגון. רונן, שהוא בחור שנון וחד, אמר לי "אני לא יודע מה זה, אבל אני רוצה כזה !".

שנים אחרי, עברתי לרכיבה על אופניים, והחברה כמעט ונשכחה. כשנתקלתי בה שוב בעולם הריצה ,השם Black Diamond החזיר אותי 10 שנים אחורה לתקופה שבה טיפסתי סלע והרים. מחזיר אותי למסלולים הארוכים בסיני ובואדי רם, לאותו סט קאמלוטים שהיום מתייבש בארון, ושהחזיק את חיי ביחד עם זוג חבלים דק עשרות פעמים.

לכן, כשהתחלתי לחפש מקלות לריצה/הליכה/טיולים, ונחשפתי לסדרת המקלות של Black Diamond, כמו בדה ז'ה וו, ידעתי ש"חזרתי הביתה".

מקלות הליכה, או בשמם המקורי מקורי, מקלות נורדיים, הם לא דבר חדש בתרבות ה OutDoor, בעיקר זאת האירופאית. כמובן שכולנו מכירים מקלות גלישת הסקי, ואת מראה רואה הצאן עם המקל ביד שנותן לו תמיכה, אבל השימוש הספורטיבי בזוג מקלות בשתי הידיים בתנאים "יבשים", החל חצי הראשון של המאה העשרים, בעיקר.

ספורטאי ה Cross Country Ski שרצו להמשיך להתאמן גם בעונת הקיץ, ולא לאבד את הכושר האירובי והפיזי שלהם, החלו להשתמש במקלות שדומים למקלות הסקי גם במהלך הליכות מאמץ שביצעו ברחבי האלפים האירופאים. התופעה צברה תאוצה וחדרה לכל תרבות ההליכה והטארקינג האירופאית, וכמעט בכל מסלול טיול ברחבי אירופה תראו עשרות זוגות מקלות כאלה אצל צעירים ועד קשישים.

ממצאים ממחקרים במהלך השנים אוששו את העובדה שהשימוש במקלות (שימוש נכון ויעיל), עוזר להוריד עומס מהרגליים, נותן יותר Total body workout, ככה שבהליכה אפשר גם לאמן את פרק הגוף העליון, ולעזור לסיבולת לב ריאה ולהוריד עומס מהרגליים.

(הדור הצעיר בודק אפשרויות)

אז איך זה בכלל הגיע לריצה ?

באירופה יש תחרויות מאד פופולאריות של מה שנקרא Multi-Stage Race. אלה ריצות שעוברות כברת דרך משמעותית במשך כמה ימים,כאשר כל יום המתחרים מזנקים מעיירה מסוימת, ומסיימים בעיירה אחרת, שם יעשו את הלילה וממנה יזנקו למחר. תחרויות כמו ה Trans Alpine Run, שחוצות את רכס האלפים.

אלה תחרויות סיבולת, שכמובן קשה עד בלתי אפשרי לרוץ את כל המרחק כל יום, ומיום ליום התשישות של המתחרים עולה. לכן, השימוש במקלות בתחרויות האלה הוא פופלארי מאד. מתחרים רבים של אירועי סיבולת הם רצי אולטרה (שאולטרה הוא כמובן בעצמו אירוע סיבולת). באולטרה משלבים גם לא מעט הליכה עם ריצה, ולכן כך לאט לאט, חדרו המקלות גם לאירועי ריצת האולטרה, שוב בעיקר באירועים האירופאים.

בתרבות ה outdoor האמריקאית תמצאו אותם פחות, על אף שגם שם אפשר לראות אותם יותר ויותר. בנוסף, יש ויכוח מסוים על האם לרוץ עם מקלות זה נחשב "ריצה טהורה", כי משתמשים בעזרים לתמיכה וכו.. אני לא רוצה לפתוח פוסט על דיון אידיאולגי בעניין. האירועים האלה מספיק קשים גם עם מקלות, ובכלל לא בטוח שתמיד המקלות עוזרים, שלא לומר מכבידים,  ולכן מי שרוצה להשתמש שיבושם לו, ומי שלא לא.

טכניקת השימוש במקלות היא עניין ששווה לתת עליו את הדעת בפני עצמו, וכדאי מאד להשקיע קצת ולקרוא חומרים ולראות כמה סרטונים וללמוד על איך ללכת עם מקלות נורדיים.

מה אני חיפשתי ?

הייתה לי תוכנית. התוכנית הייתה להתאמן לאולטרה של 100/120 ק"מ במרץ-אפריל של 2013, כשתחנה בדרך תהיה ה-60 ק"מ של סובב עמק. בנוסף, אנחנו משתדלים לטייל כמה שאפשר בארץ ובחו"ל ובננו בן השנתיים + קצת כבר מזמן עבר את ה-10 ק"ג ולשאת אותו על הגב בטיולים כבר נהייתה משימה לא פשוטה לגב שלי.

השילוב של השניים, גרם לי להחליט שאני רוצה מקלות הליכה, כאלה שגם יתאימו למקטעי ההליכה באולטרה (ואולי בריצה), וגם ישמשו אותי בטיולים המשפחתיים.

צירוף המילים שממנו יצאתי לחיפוש היה Ultra Running + Poles, וצ'יק צ'ק הגעתי למקלות המדוברים, שכן בחוכמה רבה Black Diamond כללו את המילה Ultra בשם המקלות (ועם סיבה טובה..) וככה כל מי שמחפש מקלות לאולטרה מגיע אליהם קודם. כמו שכתבתי בפתיחה, הזכרון והחוויה שלי מציוד של Black Diamond הוא שמדובר בציוד ברמות הגבוהות ביותר שאפשר לבקש ללא פשרות, ולכן היה לי קל להתרכז בדגמים שלהם.

כמובן שיש חברות טובות, מצוינות ומוכרות כמו Leki המפורסמת, ועוד..  לא מדובר כאן בפוסט על מדריך כללי לבחירת מקלות, יש הרבה מותגים וחברות בשוק לבחור מהם.

מה חיפשתי ?

– קודם כל רציתי שאוכל לשאת אותם בתיק. בין אם בריצת אולטרה, ובין אם בטיול. לא רציתי מקלות באורך מלא קבוע, ולכן סדרת  ה Distance המתקפלת הייתה זאת שהסתכלתי עליה. אפשר בקלות לאכסן אותם בתוך ו/או מחוץ לתיק, כולל בתיק אולטרה קטן שמאפשר נשיאת מקלות חיצונית (ויש באמתחתנו כזה).

– רציתי משקל קל (הקרבון שוקלים 265 גרם לזוג, האלומניום 360 גרם לזוג, והאלומניום מתכוונן 460 גרם במידה הכי גדולה של כל סדרה).

– התלבטתי בין שני סוגי החומרים הנפוצים קרבון ואלומיניום. יש לי איזה פחד ישן מקרבון, אבל אחרי שהחלטתי שאני מוותר על מוט מתכוונן לטובת משקל, ההתלבטות בין זה מהאלומניום לזה מהקרבון הייתה יותר קלה. שכן, אם כבר מוט קבוע אז את הקל יותר.

וכאן מילה קלה על התאמה. אני בחרתי את האורך הרצוי בלי "למדוד", אלא על בסיס ההמלצות באתר שלהם + קריאה של פוסטים שונים עליהם. מקלות רצוי למדוד התאמה, שכן לכל אחד אורך ידיים ורגליים שונה. מצד שני, לרובנו, גם במעמד המדידה, אין מספיק נסיון לדעת אם מה שאנחנו מודדים הוא טוב. יש מעט מאד אנשים בארץ שמבינים בשימוש במקלות וכנראה שאף אחד מהם לא יהיה זה שמתאים לכם את המקלות, אלא אם כן הוא בא איתכם לחנות. כאן היתרון של מוט מתכוונן, ומי שהוא לא Weight Weenie כמוני בהחלט עדיף לו שיהיו לו כמה דרגות חופש בכוונן של המוט.

אני בחרתי בזוג הארוך ביותר מבין השלושה (110,120,130 ס"מ), והבחירה התבררה כמצוינת והאורך מתאים בול למבנה גופי ואורך הגפיים.

עיקר השימוש שהיה לי במקלות בחודשים האחרונים היה בטיולים בהם סחבתי את הקטן על מנשא גב (גם לו יהיה סיקור), ובכמה וכמה ריצות, שבהן יצאתי עם המקלות כדי לבדוק איך אני מסתדר איתם בריצה / הליכה / שילוב בין השניים / תיק ועוד..

חשוב לדעת שאלה מקלות שמינימליזם וחסכון רשום על כל חלק בהם. החל מהחומרים (קרבון , ספוג) ועד לאחיזה הרזה יחסית והמנגנון נעילה/שחרור הפשוט. המקלות קלילים. קלילים עד שזה מדהים. העיצוב הקרבוני החדשני הוא מגניב לגמרי, ומהווה בונוס. ידית האחיזה נוחה יחסית לכף יד הגדולה שלי, ואני מוצא שזה דבר קריטי כאשר אתם בודקים מקלות, האם האחיזה נוחה לכם. בנוסף ישנן רצועות שמאבטחות את המקל ליד. לא חובה להשתמש בהן, אבל הן תורמות לשימור התנועה הנכונה עם המקלות ושהמקל לא יחליק לכם בטעות באיזה מדרון. בתחתית המקל ליד הקצה, יש מעין טבעת שטוחה קטנה שמזכירה מקלות סקי, והשימוש שלה הוא למנוע מהמקל לשקוע בשטחים רכים כמו בוץ / חול וכו..

בהתחלה קצת חששתי "לשבור אותם", כי הם מרגישים כל כך קלילים ועדינים. אבל החומר הוא חזק, וגם בטיולים וגם בריצה מצאתי שאני יכול להשעין את כל משקלי ברגעי הצורך על המקל(ות) ואין שום בעיה שהוא יחזיק. כמובן שקרבון חלש יותר מאלומיניום, ולא הייתי "מאתגר" את המקל בלהכות סלע או דברים דומים, אבל אפשר להיות רגועים: It was built to last.

למקלות יש מנגנון קיפול מיוחד (בתמונה מעל אפשר לראות את פיליפ גורדון בודק את המנגנון במקלות של יורם רוברטוס מ ISOPRO). בזמן שהם נפתחים מהר במשיכת ידית אחת, סגירה שלהם היא פעולה קצת מאתגרת בעיקר בזמן תנועה. מדוע ? כי צריך לנתק את שלוש החוליות ביחד ולשמור אותן ישרות על מנת להוציא את החוליה האחרונה. זה לא אסון, אבל בזמן תנועה (אולטרה) זה לוקח זמן.

מה גיליתי ?

קודם כל בהליכה, בטיולים ועם משקל גדול על הגב (הילד + תיק + ציוד עובר את ה 20 ק"ג לדעתי), המקלות עזרו לי מאד. חשבתי שהעזרה הגדולה תהיה דווקא בעליה, בזמן שהתרומה המשמעותית (וזה יגידו לכם הרבה משתמשים של מקלות) הורגשה דווקא בירידות, ובהורדת עומס מהרגליים ומניעת טריקה של הרגליים בקרקע. הירידות שלי עם המקלות נעשו מעודנות יותר, והרגשתי שאני באופן כללי משתמש בגוף בצורה יותר מאוזנת עם המשקל הגדול על הגב.

בהתחלה יש סירבול מסוים. צריך ללמוד להסתדר עם "הארכות" לגוף ולא להוציא לאף אחד עין, לא לאסוף שיחים, לשמור על המקלות במקומם וללמוד ללכת איתם על סוגי משטחים שונים. לרוב בסינגלים צפופים סגרתי אותם. כאשר צפוף הם יותר מעיקים ממועילים.

בהליכה לא מצאתי שאני צריך לעשות מעברים תכופים בין "עם מקלות" ל- "בלי מקלות". כלומר, או שהם היו פתוחים כל הזמן או סגורים בתיק, אבל הם לא היו בידיים כאשר אני לא משתמש בהם.

בריצה הסיפור היה אחר. קודם כל, חייבים לקחת בחשבון שלרוץ עם מקלות זה ממש לא דומה ללכת עם מקלות. אני ראיתי כמה רצים מוכשרים מאד, כולל ישראלים כמו זיו צויגהפט, שרצים עם מקלות בצורה מדהימה. הם מצליחים תוך כדי ריצה להעזר במקלות. אני מודה ומתוודה שמצד אחד לא הספקתי לרוץ מספיק איתם אולי כדי להתרגל ולפתח טכניקה יעילה, ומצד שני רוב הזמן מצאתי שהם יותר מפריעים לי מאשר עוזרים לי בזמן ריצה, בין אם מטכניקה לקויה, ובין אם כי זה פשוט מה שזה.

יחד עם זאת, כשעשיתי ריצות ארוכות שמשלבות קטעי הליכה, הייתי עם המקלות ולא רציתי להשקיע את הזמן הנדרש להכניס אותם לתיק ולקשור אותן.  משהו שראיתי עוד לפני בתמונות מאירועי סיבולת, ועבד מצוין גם בשבילי הוא לתפוס את שני המקלות ביד אחת בנקודת האיזון שלהם וככה רץ איתם ביד אחת (ראו תמונה מעל, סיבוב נקיון על המסלול אחרי טרייל ראן יער עופר). כל עוד לא נמצאים בסינגל סבוך זה עובד מצוין. מקלות ביחד שוקלים פחות מ 300 גרם, וזה משקל כמעט ולא מורגש (מה שחשוב לקחת בחשבון הוא הגודל והאורך).

ב UltraSpire Omega יש כיסים וסוגרים חיצוניים למקלות מקופלים, מאד נוחים לנשיאה. מצאתי שכשהם בתיק, המקלות לא מפריעים, אני בקושי מרגיש את המשקל, ולא היה לי בעיה לסחוב אותם לאורך זמן. יחד עם זאת,  לריצות קצרות אין שום טעם להוציא מקלות בתיק, אם לא עושים בהם שימוש. חבל על המשקל. באירועים סופר ארוכים, שבהם אין גישה לתחנות, זה שימושי, או לחלופין בטיולי טראקים ארוכים שבהם לפעמים משתמשים ולפעמים לא. בכל מקרה, אם היה לי ספק, הייתי לוקח אותם שכן המשקל כל כך זניח והם לא הפריעו לי כלל.

אני ממליץ בחום, למי שיש את האפשרות, לקבל הדרכה ולתרגל שימוש במקלות עם מישהו שכבר התנסה איתן בעבר. אפשר להשקיע זמן רב ואף אנרגיה רבה (במקום לחסוך) בשימוש לא נכון במקלות.

לא הצלחתי לגבש דעה מוצקה לגמרי לגבי השימוש במקלות באירוע סיבולת שעיקרו הוא ריצה. חוויתי האישית היא שעד שאני לא מיומן ברמה מאד גבוה לשימוש במקלות בזמן ריצה, הן יותר מפריעים לי מעוזרים לי. בהליכה הסיפור שונה, וכאשר האירוע / הפעילות כוללת הרבה הליכה, הרבה עליות והרבה ירידות מקלות עשויים לתרום לחלק תרומה משמעותית בהורדת העומס מהרגליים. בעיקר בטיולים בחו"ל, אירועים בהרים גבוהים עם טיפוסים של מאות ואלפי מטרים (כמו ה TransAlpine Run).

אני לא חושב שמקלות מתאימים לכל אחד, ותמצאו רצים ואולטראיסטים מצוינים שלא משתמשים במקלות, כאלה שכן משתמשים במקלות, זה מאד עניין של סגנון אישי והעדפה (ויש אולי אף כאלה שמתייחסים לזה כעניין אידיאולגי של לא להשתמש בעזר חיצוני כזה).

יחד עם זאת, מי שכן נחשף לעניין, כן שוקל להשתמש במקלות בהחלט ימצא ב Black Diamond Ultra Distance את אחת מהאופציות האיכותיות ביותר והפופולאריות ביותר בקרב אלפי רצי אולטרה וטיילים, ועל פי נסיוני, המוצר בהחלט עומד בסטנדרטים הגבוהים שהוא מתחייב אליהם.

מחיר המדף של המקלות הוא 150-160$ בארה"ב.

אני הצלחתי לקנות אותם בסייל בארה"ב כשהייתי בביקור שם ב 100$, מחיר שקשה להתחרות בו.

יחד עם זאת, התברכנו בארץ ביבואן טוב שמצליח להציע מחיר מאד תחרותי של 650 ש"ח לזוג המקלות שהוא בהחלט תחרותי ביחס למחיר בארה"ב, ולכן אם הייתי צריך לקנות שוב, הייתי קונה בארץ (לדעתי לא יצא משתלם מבחינת מחיר לשלוח אותם לישראל, וזה גם מסוכן מבחינת החומרים).

בנוסף מסתבר שאפשר למדוד אותם אצל דורון בחנות  Run-way בצומת זרזיר. דורון משתמש במקלות ויודע להתאים וזה דבר ששווה זהב. בנוסף הבנתי שהמחירים טובים גם כן. ובנוסף, בשכנות אליו יש את חנות העודפים של ס.ע.ר והרבה ביגוד של Columbia ו Mountain Hardwear ועוד במחירים ממש ממש טובים ותחרותיים אם אתם מוצאים במידה שלכם. מומלץ בחום.

נתראה בשבילים הרטובים בקרוב 🙂

שאלות ותגובות יתקבלו בברכה