מחשבות ושונות

קוראי הבלוג "הותיקים", שעוקבים אחרי החודשים האחרונים לקיומו הצעיר, יודעים שהקו העיקרי בחודשים האחרונים ובעיקר מאז הקמתו של הבלוג, היה סקירה של ציוד, ריצה, בעיקר, שכן זה בהחלט מה שעשיתי בחודשים האחרונים בהכנות למירוץ סובב עמק 60 ק"מ שהתרחש לפני שבועיים.

פציעה מתסכלת ומצערת גרמה לי להכנס לתהליך של השבתה מריצה החל מיולי האחרון ועד עכשיו. אני כפיתי על עצמי, מרצון, הפסקה על מנת לאפשר לכף הרגל שלי להתאושש לפני שאני עושה חזרה איטית ומסודרת לריצה סדירה.

אני עדיין על הנתיב להחלמה, וכמובן שבדרך קרו וקורים לי שני דברים עיקריים בבלוג:

1. ציוד הריצה פחות בשימוש ולכן גם יש פחות תחלופה,וגם אני לא מצליח להגיע למיצוי של חלק ממנו על מנת לכתוב עליו ביקורת, שאני ארגיש, שהיא ראויה, מקיפה ומבוססת על תקופת התנסות מספיקה.

2. ככורך יוצא של העובדה שאני מושבת, חטאתי מעט לשם הבלוג, והפוסטים האחרונים היו קשורים בדרך כזו או עקיפה לריצה וציוד (ספרים, הנעלה לילדים, על הפציעה וכו) אבל גם נגעו באספקטים אחרים של החיים שלי, מחוץ לפעילות הריצה והפעילות הספורטיבית שאני עושה. זאת לא התנצלות חלילה, אבל זה בהחלט שונה מעט ממה שהיה עד לא מזמן.

אני מתאר לעצמי, שתאוותם של חובבי הציוד והסקירות, לא באה לידי סיפוק בשבועות האחרונים, ויחד עם זאת אני מקווה ומאמין שהם/הן מצאו עניין בפוסטים האחרים שפרסמתי.

אני אנסה לעשות מעט תיקון בפוסט הזה, ואתייחס עוד קצת לעניין ההנעלה המינימלית, כמה מחשבות, וגם סקירה קצרה של ציודים שהתחלתי להשתמש בהם בחודשים האחרונים, יושבים אצלי על המדף או בשימוש מועט, ומחכים לסקירה יותר מקיפה, אבל כבר יש לי משהו אינטילגנטי (יחסית) להגיד עליהם.

הפוסט על הנעלה מינימלית לילדים, הפציעה המתמשכת, ושיחה עם כמה חברים גרמו לי באמת לחשוב האם למבוגרים שביננו, אלה שהולכים ורצים שנים עם נעליים "רגילות", מגנות עם הגבהה, האם לנו לא מאוחר מדי לעבור להנעלה מינימלית (בעיקר לריצה) ?

אני מכיר וקראתי כבר על כל כך הרבה רצים שעשו מעבר להנעלה מינימלית בריצה ונפצעו. אני לא יודע מה האחוזים, אבל לעיתים יש לי התחושה שהוא יותר גבוה מאשר אצל אלה שלא עוברים להנעלה מינימלית. מאמינים הדוקים יכולים לפתור את הטענה הזאת פשוט ב Too Fast Too Much, וקיים סיכוי סביר שבהרבה המקרים זה מאד נכון.

אנחנו נרגשים ונרעשים מהתגלית "המינימלית", אנחנו מרגישים צורך לעשות משהו מיידי כדי לתקן. אנחנו קוראים מידע, נחשפים ונדמה לנו שאנחנו מתקדמים לאט, יורדים קצת בהנעלה, עובדים על טכניקה, כאשר למעשה אנחנו רצים מהר מדי, הרבה מדי ולא משנים את הטכניקה מספיק, וככה מזרזים הגעה של פציעה.

(וסרטון נחמד להמחשה של העניין, Follow the frog, שמתאר את מה לא לעשות כשאתה מגלה ונסער מה קורה ליערות האמזונס). המחשה נחמדה של מה שתיארתי למעלה.

יחד עם זאת, יש תופעות פנומנליות כמו כריס מקדוגל ו Barefoot Ted וטיעונים מאד משכנעים בעד הנעלה המינימלית ויחפה. יש תחושה פנימית חזקה שעלית על משהו, ושאתה כבר לא יכול לחזור אחורה למה שהיית פעם, ולאי-ידיעה/ חוסר מודעות שממנה "נהנית" במשך הזמן, ומצד שני יש אנשים שרצים עשרות שנים עם מדרסים באושר ובעושר. יש קצוות לכאן ולכאן.

אין לי תובנה מלאה בעניין. זאת שאלה שמרחפת באויר. אני יודע שאני משוכנע שה"גילוי" שלי הוא גילוי טוב. כלומר, התהליך הוא תהליך ארוך ויכול להיות שהוא מורכב מאד, אבל אני לא יכול להתעלם ממה שאני יודע, ואני בטח שלא יכול לחזור אחורה. התהליך הוא חלק מהעניין, ואני מקווה שפציעה היא לא חלק "הכרחי" בתהליך הזה אצל כולם, אבל אני מקווה שכשאני אצא ממנה, ואחזור לריצה מלאה, אני אהיה מגובש יותר עם תובנות חכמות יותר שאוכל לחלוק איתכם.

ולעניינו, קצת ציוד. יש כמה וכמה פרטי ציוד שנקנו בחודשים האחרונים ואו שהיו בשימוש מועט, או שהרגשתי שלא מוצדק לכתוב עליהם פוסט מלא וכאן ההזדמנות לתת עליהם כמה מילים, בלי להכנס לסקירה מקיפה.

ה Altra Lone-Peak היא נעל שהייתה הרבה זמן בכוונת שלי. Altra Zero Drop מייצרת נעליים ללא הגבהה. ככאלה, הנעליים Zero Drop, כלומר ללא הגבהה לעקב, אבל עם סוליה מגנה יחסית (מייד נגלה שמאד) של 21 מ"מ.

הזמנתי אותם לאחר תקופת הריצה עם ה Asics Fuji Racer כשרציתי נעל עם הגנה דומה, אבל ללא הגבהה, אורך חיים יותר ארוך וה- MT1010 של ניו באלאנס עוד לא שוחררה לשוק.

הזמנתי אותם בתחילת יולי, כאשר הייתי עדיין בשלבי הדחקה של חומרת הפציעה, וכשהנעליים הגיעו, למעשה התחלתי להקטין משמעותית את המרחקים והזמן. הספקתי לעשות איתם כמה ריצות בודדות, ולכן אני לא מרגיש שאני יכול לתת עליהן חוות דעת מאד מקיפה של מבחן ארוך טווח אבל אני כן יודע להגיד עליהן כבר כמה דברים:

1. כמה ימים אחרי שהזמנתי נחשפתי לפוסט הזה של Biker Nate, והתבאסתי. התבאסתי לקרוא על הסוליה הקשיחה, ואכן כשהנעל הגיעה, כבר הייתי מוכן ודרוך לעניין. אכן, לא טעה, נייט, הסוליה קשיחה. אולי קצת פחות קשיחה מהדרמטיות שבה הוא תיאר בפוסט שלו, אבל בהחלט לא גמישה כמו הזוגות שרצתי איתם לפני זה. עם כל הכבוד ל Zero Drop , כבר הרגשתי שמבחינת השלב שלי במעבר למינימליזם, אני צריך נעל קצת יותר גמישה.

2. הנעל לא אוחזת טוב את הקרסול שלי. אני מרגיש חופש, מציק משהו, באיזור הקרסול. דבר שלא הייתי ער לו ולחשיבות שלו בזוגות האחרים שהחזיקו מצוין את הקרסול. זה חסרון משמעותי ואני מרגיש את החופש ומנסה לפצות עליו בגרביים. שאר המידה, האורך, תא האצבעות תקינים (תא אצבעות ענק !). ולא, לא טעיתי במידה מבחינת האורך. בהחלט יכול להיות שהגזרה הזאת או בעייתית או בעייתית לי.

3. הסוליה עבה ומאד מגנה. במובן הזה, היא משרתת את המטרה שלשמה היא קיימת ואין לי שום ספק שאני יכול לרוץ איתה על כל שטח קשה וסלעי בלי לחשוש כלל מאותה אבן, "מעלית", שחודרת לכף רגל ועולה דוך עם הכאב עד למוח כמו עם הנעליים המינימליות ממש. מי שמכיר יודע בדיוק על מה אני מדבר..

4. הנעל די מסיבית, גם בחלקה העליון.. נראה לי שאפשר היה לחסוך קצת בחומר, ואני חושב שה Superior באה לפצות על זה, ולמעשה קיים סיכוי שה Superior היא הנעל ש"רציתי" מלכתחילה, בחושבי על ה Lone Peak.

הייתי ועדיין אני עובד עצות איך לעכל את הנעל הזאת. האם כן לשלב אותה בהתאוששות שלי, שכן להגנה יש יתרון בשלב הרגיש של ההחלמה והיא שטוחה, ומצד שני הנעל מבודדת אותי לגמרי מהתחושה של הפסיעה וההרגשה האם אני נוחת על ה MidFoot / ForeFoot. חוסר הגמישות מרגיש משמעותי יחסית למה שכבר התרגלתי.

יכול להיות שזאת דווקא נעל טראקים פנטסטית דווקא בגלל ההגנה, ובגלל שהיא שטוחה וללא הגבהה לאלה שמחפשים זאת.אולי באמת אשקול להסב אותה לשימוש כזה, לווא דווקא כנעל ריצה.

אם הייתה ניתנת לי הזדמנות נוספת, לא בטוח שהייתי קונה אותם, מה גם שלא מדובר בנעליים זולות (105$). ומצד שני, קראתי גם פוסטים של אנשים שמאוהבים ומאושרים עם הנעליים האלה, ככה שללא ספק זה עניין של חיבור והתאמה. אני או שלא מתחבר אליהם או שעוד לא הספקתי להתחבר אליהם. הזמן יגיד..

קצת גרביים. חיפשתי לחדש את מלאי הגרביים שלי, על אף שאני גם בתהליכי מעבר של ריצה ללא גרביים כלל. חיפשתי משהו במחיר סביר, אבל עם איזשהו איכות של אריגים וגזרה שתתאים לי.

ככה הגעתי לחנות הזאת, שם רכשתי את השישיה הזאת. גרביים זה אולי פריט שמוערך פחות מדי, אבל כשהמרחקים מתארכים ומתחילים לסבול מיבלות ושיפשופים (ובמרחק מסוים זה מגיע לכולם) גרב נהיית פריט קריטי בהגנה ובשלום הכף רגל.

הגרביים האלה בגזרת הקרסול (אני לא אוהב גרביים שעולות גבוה מדי), התגלו כמעט עבות ממה שחשבתי שיהיו. זה משפיע על תחושת המרווח (או אי מרווח) בנעליים השונות שאני נועל). יחד עם זאת העובי שלהם תורם לאורך החיים שלהן, ובד ה CoolMax עוזר (לדעתי) לנידוף יותר מהיר שלהן. לא יצא לי עוד לבדוק אותן בתנאי חורף שם אני חושב שיהיו יותר יעילות מבחינת עובי (הגנה לקור) ומבחינת יכולות הנידוף. בסה"כ, קניה טובה, יחסית לא יקרה לגרביים איכותיות.

את הגרביים האלה רכשתי באותו מסע חיפוש אחרי גרביים. קניתי אותם בחנות הזאת. כאן מדובר ביצור שונה לחלוטין. בתיאור נכתב שהגרב היא בעלת שכבה כפולה (מה שאמור להקל מאד בהתמודדות עם שלפוחיות כיוון שלא אותו פני שטח זז עם הנעל, ועם העור, מה שמקטין מעט את החיכוך על העור).

בפועל לא שכבה כפולה ולא נעליים. הגרפיקה של האריזה ניראת כאילו היא לקוחה משנות ה 70 העליזות. הגרב דקה מאד ויושבת צמוד צמוד. זאת לא תלונה. הגרב נוחה והריצה איתה הייתה מצוינת, היא לא הפריעה כלל והיה לי הרושם שהכף רגל שלי די מבסוטה. אחרי ריצות של 20-25 ק"מ הגרביים הלבנות היו מלוכלכות לגמרי, ככה שהן נראו יותר כמו אחרי 100 ק"מ (לבנות…), ובנוסף היה מאתגר קצת להוריד אותן עם הליכלוך והרטיבות. ולמרות זאת, אחרי abuse יחסית גבוה, עושה רושם שהן לא נקרעו ואחרי כביסה היו כמו חדשות.

אני לא יודע כמה זמן הן יחזיקו אבל מדובר ביצור שונה לגמרי מהשישיה שקניתי, ומי שמחפש גרביים דקות מאד,יתכן שזאת גרב שתתן לו מענה.

Black Diamond Icon

כאן מדובר בפריט שמגיע לו פוסט בפני עצמו. מגיע לו פוסט בפני עצמו, אבל לא הספקתי לרוץ מספיק בחושך לאורך זמן כדי לתת חוות דעת מספיקה עליו. מדובר בספינת הדגל של פנסי הריצה למי שרוצה פנס ראש למירוצי 24 שעות, ולריצות של שעות ארוכות בחשכה בעוצמה יחסית גדולה (200 לומנס).

קניתי אותו מתוך מחשבה שבסובב עמק אצטרך פנס לפחות לתחילת הריצה, ומתוך המחשבה שמיד אחרי הסובב כבר אתאמן לאולטרה ארוך יותר ואז כבר אצטרך אותו בצורה יותר משמעותית, בעיקר בימים החמים, ובמעבר לשעון חורף כששעות האור מתקצרות.

בפועל, לא הספקתי לרוץ איתו מספיק בשביל להרגיש שאני ראוי לכתוב עליו את חוות דעתי. קניתי אותו על סמך עשרות המלצות בפורומים שונים ובלוגים ברשת של משתמשים כבדים.

מדובר בפיסת טכנולוגיה טובה ומתקדמת, ויחד עם זאת, ביחס לפנסי ראש על אף שמדובר בפנס קל יחסית "לתמורה בתאורה", עדיין זה לא מהפנסים הקלילים.

בריצות של שעתיים בחושך כבר התחלתי להרגיש את המסיביות שלו על הראש. אני לא בא לאגיד שזאת סיבה לא לבחור בו. זמן סוללה ועוצמה היו לנגד עיני בבחירה אל מול המחיר של "משקל".

דבר נוסף, שאני מכיר כבר מעולם האופניים, הוא עניין ההצללה ושדה הראיה. פנס ראש יוצר עיוות מסוים בתפיסת השטח ותחושת העומק. ולכן, גם בריצה, לדעתי , צריך עוד פנס בין אם פנס מותן או ביחד, בעיקר אם נכנסים לריצה של שעות ארוכות ומעייפות. מצאתי את עצמי כמה פעמים כמעט מועד על "מכשולים" שלכאורה אין שום סיבה שאתקל בהם, וזה היה בעיקר בגלל תחושת עומק לא נכונה. אין בזה להגיד משהו על הפנס, אלא רק לציין שפנס ראש לבדו, חזק ככל שיהיה, לא תמיד מספיק למי שרוצה תאורה יותר אופטימלית. ויחד עם זאת, פנס ראש הוא המענה הראשוני והקל ביותר לריצה וכנראה מתאים לרוב הרצים.

אני חושב שהפנס הזה הוא יחסית Hard Core לרצי אולטרה וטיילים כבדים שצריכים פנס לשעות ארוכות ללא גישה לסוללות יותר מדי. כנראה,שלרובנו יספיק פנס של 70-100 לומנס עם שתי סוללות אחוריות וזמן תאורה של 6-7 שעות, ואף פחות מזה. קחו בחשבון שגם סוללות אפשר להחליף במהלך מירוץ מסודר עם תחנות.

אני מקווה שבשנה הקרובה יצא לי להשתמש בו יותר, ולכתוב פוסט יותר מקיף עליו.

בעקבות החיפוש המתמשך שלי אחרי ריצה קלה ונטולת פציעות נחשפתי להרבה ספרות, הרבה המלצות על ספרות וזה ספר ששמעתי וקראתי עליו רק דברים טובים. הזמנתי באיביי, מה שמסתבר כאתר לא רע לספרות, אפילו יותר קל וזול מאמזון.

הספר עושה רושם כספר מקיף לאנטומיה שקשורה לריצה, תרגילי חיזוק, תרגילים לפסיעה ונחיתה נכונה. יש בו הרבה צילומים של התרגילים, וגם טקסט קריא למתקשים עם אנגלית מורכבת של חלק מהספרות.

עושה רושם שהוא הולך להיות שימושי ומעניין. לוקח לי זמן בימים אלה להתקדם עם ספרים, בעיקר כאלה שהם לא ספרי קריאה, ולכן אני מקווה שאוכל לתת עליו סקירה יותר מקיפה בחודשים הקרובים.

אחרונה חביבה היא קסדת האופניים החדשה שלי,ה Lithos של חברת Bontrager, מתנה ליום הולדת מאשתי היקרה. מכיוון שכפיתי על עצמי הפסקה מריצה, אני מפצה בחזרה עם כושר אירובי על האופניים. הקסדה הקודמת שלי בת 6 שנים כבר מזמן הייתה צריכה לפרוש. אני מאד מרוצה מהקסדה הזאת מהכמה רכיבות שעשיתי איתן. הרבה שנים רכבתי עם קסדה שכוללת מגן סנטר בעקבות פציעה קשה שהייתה לי, וזה שינוי מרענן פתאום לרכב עם קסדה פתוחה 🙂

אני לא חושב שיהיה לי יותר מדי מה לכתוב על הקסדה הזאת בעתיד, למעט זה שהכימיה הייתה מיידית, היא יושבת נהדר, החברה היא חברה מצוינת והאיכות בהתאם. אין לי שום תלונות בנתיים. החסרון היחיד, שותף לכל הקסדות, הוא שיש מקומות בראש שאי אפשר להגיע אליהם לגרד עם אצבע גם דרך החורים. אני רוכב עם Buff מתחת לקסדה והסידור הזה עובד לי מצוין.

זהו. אלה הדברים שקרו כאן לאחרונה. היו עוד כמה רכישות איזוטריות כמו גלגלי שיניים לאופניים, אוכף וכדומה, אבל אני לא מרגיש שאני רוצה לסקור רכיבי אופניים של תחזוקה שוטפת, אלא אם כן יהיה ביקוש מהקהל.

אני מאד מאד מקווה שבשבועות הקרובים אני אחזור לריצה בצורה מדורגת, יש כמה דברים שאני כן רוצה ויכול להקדיש להם פוסטים שלמים, ואני כמובן מזמין אותכם לשאול, לבקש ולהציע דברים שהייתם מעוניינים לשמוע את דעתי, או שאכתוב עליהם, ואולי פתאום "אזכר" שאני מכיר / יודע / ראיתי / ניסיתי.

תגובות, מחשבות, שאלות והצעות לפוסט הזה יתקבלו בברכה.

10 תגובות

  1. רן בר-זיק הגב

    צר לי לי על הפציעה שלך וצר לי לשמוע על ההתמשכות שלה. אני מאד נהנה לקרוא את מה שאתה כותב, על ריצה ועל בכלל. תמשיך כך.

  2. Ben Katz הגב
  3. גדי הגב

    שלום רן!
    תמונות של נעליים מינימליסטיוית חדשות של חברת מרל:
    http://www.flickr.com/photos/89385557@N07

    ה-VAPOR GLOVE
    היא תצא למכירה רק עוד כמה חודשים- איכשהו, במזל -יש לי את הנעליים ואתה תאהב אותם כשיצאו.
    נעליים מדהימות-זאת כפפה אמיתית לרגל!
    ובקשר לפציעה שלך- שתעבור מהר ותוכל לחזור לשטח.

    • ranpergamin הגב

      תודה ! מכיר וכבר ראיתי את הביקורת עליהם ב birthdayshoes.com. מזכיר לי יותר מדי עור של נחש ולא בא לי טוב 🙂 אבל מבחינת מינימליזם ניראת מעניינת מאד.

      תודה !

  4. ירון הגב

    הי רון,
    אני לא מצליח להגיע לקישור של הגרביים (הדקות יותר).
    האם תוכל לשים קישור ישיר לגרביים ולא לחנות?

    יאללה תרגיש טוב ותחזור לעיניינים, אתה לא רוצה להפסיד את ריצות החורף..

השארת תגובה ל-ranpergamin

ביטול