אני לא יודע אם שמתם לב, אבל האלוף האולימפי האמיתי של לונדון 2012 הוא הקינזיו-טייפ (באנגלית Kinesio Tape).
לא היה ספורטאי , כזה שמכבד את עצמו, שלא הסתובב עם איזה סט מדבקות בצבעים בולטים להפליא, בהדבקות יצירתיות למדי, ובעיקר מושכות תשומת לב של "מה זה?" והאם "הוא/היא יודעים משהו שאנחנו לא ?".
אז למי שפספס קצת את הרכבת האופנתית הזאת, רוצה להבין במה מדובר, גם להתרשם מה לי ולכל הסיפור הזה, וגם קצת מה לרכוש ואיפה, שימשיך לקרוא. מעניין זה יהיה.
שלא כהרגלנו, נפתח בדיסקליימר חד וברור:
אין בפוסט הזה בכדי להמליץ או להציע שימוש בקינזיו-טייפ לטיפול בבעיות שונות. כמו כן אין בו נסיון לקבוע עמדה, עובדות או המלצות לגבי השימוש בטייפ.
הפוסט הזה הוא בסך הכל סיפור ההתנסות האישי שלי, חווייתי האישית ודעותי האישיות על העניין.
כל אדם / קורא בבלוג אחראי לגופו, ורצוי שיתייעץ עם סמכות מקצועית לפני שהוא עושה פעולה כלשהי על גופו שעלולה לגרום יותר נזק מתועלת. אין אני נושא בכל אחריות למי שאחרי קריאת הפוסט הזה ידביק את עצמו לדעת ואולי יגרום לעצמו נזק.
רק שיהיה ברור 🙂
ֿאל הקינזיו-טייפינג נחשפתי מכמה כיוונים במקביל. על אף שאני חושב שראיתי את המדבקות האלה כמה פעמים בעבר, פעם ראשונה ששמתי לב אליהן והתחלתי להתעניין בשימוש בהן הייתה, כשקראתי את הפוסט הנהדר של ידידי היקר, רענן כהן, על מירוץ מאה המייל שלו בארה"ב. רענן נעזר באפליקציה עצמאית (הסברים בהמשך) לטיפול בבעיית ברך טורדנית ולאפשר לו לסיים את מירוץ מאה מייל הזה עם פחות כאבים. (האם זה בזכות הטייפ ? תשאלו את רענן..)
לא ממש עשיתי איזשהו שימוש עם המידע, שכן באותו זמן לא סבלתי משום פציעה. כשהפציעה שלי החלה להזדחל, והרגשתי שכיוון שאני מתאמן כמו ספורטאי מקצועי, הגיע הזמן שאני אתחיל לתחזק את הגוף שלי כמו ספורטאי מקצועי, התחלתי ללכת לעיסוי רפואי ו Trigger Points (אצל ידיו האמונות של שימי בק, שעליו אגב אני ממליץ בחום). שימי גם עבר הכשרה בהדבקת קינזיו-טייפ ובחלק מהטיפולים יצאתי שאת רגלי השמאלית מעטרת אפליקציית טייפ צבעונית ואופנתית.
רציתי להבין יותר, האם הקינזיו-טייפ יכול לעזור לי בהחלמה. והאם אני צריך לחכות לביקור אצל שימי כל פעם, או אולי יש משהו גם שאני יכול לעשות לבד. אז בגלל שאני מי שאני, ישר התחלתי לחפור באינטרנט ולהבין קצת יותר.
קצת רקע על השיטה. השיטה פותחה למעשה ע"י ד"ר קאזה קנזו (Kase Kenzo), ד"ר לכירופרקטיקה ואקופנטורה (לא M.D…). עוד בשנות ה-60 וה-70 הוא הגיש פטנטים לגבי השיטה, אבל היישום והמימוש שלהם החל בעיקר בסוף שנות ה-70 תחילת ה-80.
לשיטת הטיפול עצמה קוראים באנגלית : Elastic Therapeutic tape
טייפינג הוא לא דבר חדש בעולם הספורט. בעבר היה ועדיין יש שימוש בטייפים יותר קשיחים בעיקר למפרקים לייצוב והגבלת תנועה. ד"ר קנזו חיפש דרך להרחיב את השימוש בטייפ לאפליקציות נוספות. אבל בשביל זה היה צריך טייפ פחות קשיח. לכן הוא שנים עבד על פיתוח אריג שתהיה לו אלסטיות דומה לעור של בן אדם. למעשה לטייפ קינזיו המקורי יש אלסטיות של 140% של עור אדם. הוא עשוי 100% מכותנה באריג מיוחד לצורך האלסטיות הזאת.
הגמישות הזאת אפשרה לשים את הטייפ במקומות שונים ואפליקציות שונות על הגוף בעוצמות מתיחה ֿשונות. לטענת התומכים בעניין האפליקציות השונות מאפשרות הקלה על כאב, הורדת נפיחות, מתיחה / כיווץ של גידים / שרירים / רצועות, סיוע בשיקום רקמה והחלמה , הרגעת דלקות, ועוד ועוד.. אין ממש מחקרים מדעיים שמאוששים או מפריכים את הטענות הנ"ל.
אחת הטענות, שלדעתי אגב, היא החזקות היא בדבר הקשר Mind-Body , שכל-כך אופייני לרפואה מהמזרח, שבו הנחת טייפ על איזור פצוע יש בה מין הפעולה הדומה להנחת ידיים על איזור פצוע. במגע יש ריפוי, אין בזה שום ספק לדעתי. מעט , הרבה , אבל יש במגע ריפוי. אחת הטענות בזכות השיטה היא שעצם המגע האלסטי של הטייפ ש"מלווה" ונע עם האיזור הפצוע יש בו תכונות מרפאות.
הפריצה הגדולה הייתה באולימפיאדת סיאול ב 1988 שם השימוש בטייפ היה נרחב. כמובן שהשיטה הולידה סביבה תעשייה שלמה של הסמכות / הדרכות / מסמיכים / מדריכים / מוסמכים וכמובן יצרנים ומוצרים.
השנה, 2012, היא כנראה שנת הטרנד הגדולה של הטייפ. שאלת הספק עדיין מרחפת באוויר. אבל הצבעים, אוי הצבעים.. מי לא רוצה לוק צבעוני ספק טייפ ספק קעקוע שמעורר שאלות, שיהיה אפשר לספר על השריר התפוס ואיך הטייפ מאפשר לך להמשיך לתפקד כמו גיבור.. אחחח, אין כמו איזו פציעה טובה בשביל קצת צבע (כמו שתראו בהמשך). עוזר, לא עוזר ?
Its not about how you are injured, its about you look when you are injured.
וכאן אנחנו חוזרים לעניינו הקטן. אחרי ששימי חבש אותי כמה פעמים, תהיתי ביני לבין עצמי האם אני יכול לעשות זאת לבד. אני נטול הסמכה וכל השכלה רפואית, אבל קראתי, וגיליתי שיש לא מעט חברות והרבה סרטונים של אפליקציות שאפשר לעשות לעצמך..
עכשיו יש טייפים במגוון צבעים, מגוון עוצמות, ומגוון פיתוחים. יש טייפים עם אלוורה היום אפילו ! יש אפליקציות מוכנות ויש טייפים שפשוט חותכים מהם ועושים את האפליקציה לבד. יש טייפים שמגיעים Pre-Cut ויש כאלה שחותכים עם מספריים.
אפליקציה, אגב, היא שיטת הדבקה מסוימת על איזור מסוים בגוף, בהרכב כזה או אחר של טייפ(ים) שמשרת סוג פציעה מסוימת. ככזאת, רצוי לדעת ממה אתה סובל, כדי לא לטפל בדבר הלא נכון.
עכשיו עלולים לקפוץ המוסמכים ולזעוק (ואולי במידה של צדק, אבל אין הוכחה), שלשים על עצמך טייפ בלי הכשרה נאותה זה לא טוב, לא נכון, אולי אפילו מזיק ?
לא יודע.. אני אישית התרשמתי, שאם זה לא עוזר (תלוי איזה אפליקציה), זה כנראה לא מזיק (שוב, תלוי איזה אפליקציה). לפחות במקרה של פלנטר פשיאטיס. מצאתי כמה וכמה סרטונים , בעיקר של KT-Tape שמראים איך לעשות טייפינג עצמאי, שנראה פשוט למדי, לאיזור העקב להקלה על כאב ותופעות הפציעה. לעזאזל, חשבתי לעצמי, גם אם זה פלאסבו, לפחות זה יעזור להחלים , יראה טוב ונזק כנראה שזה לא יעשה.
וככה הגעתי אל NASARA. חיפשתי טייפ במחיר טוב, משהו שיראה לי כ"מותג" מכובד יחסית, כי בכל זאת מדובר באביזר "רפואי" ברמה כזו או אחרת. הטייפ הרשמי וגם ה KT-Tape עשו לי רושם של יקר יחסית. ומצד שני יש לא מעט טייפים Low-Cost שהיה לי ספק סביר למידת "האמינות שלהם".
מדובר בטייפ של חברה קוראנית שפעילה מ 1996 ומספקת את הטייפים לנבחרות בגרמניה והמשלחת האולימפית הגרמנית. מספיק טוב בשבילי. גם העובדה שמדובר בחברה קוראנית (ועשיתי לא מעט קניות מקוריאה), וגם התרשמתי שהם מספיק גדולים כדי לא להיות חלטוריסטים. שוב, רושם שלי, אין כאן אינדיקטורים רפואיים כאלה או אחרים שהסתמכתי עליהם.
המחיר מצוין: בחנות Ebay הזאתי שממנה קניתי גליל טייפ בודד של 5 מטר ב 40 ש"ח בערך (אפשר להשיג בארץ גם של חברות אחרות במחיר דומה יחסית) , וכשקונים 4 גלילים זה יורד עד 25-27 ש"ח לגליל של 5 מטר. וזה הולך די מהר. אפליקציה בודדת מחזיקה סד"ג של 2-3 ימים במקרה הטוב. הוא שולח מהר, בחינם, והמשלוחים הגיעו בזמני שיא של 4-5 ימים מרגע ההזמנה (מקוריאה)
במשלוח אין יותר מדי הפתעה. כל גליל מגיע בקופסא, שבה יש פתח נחמד שברגע שפתחת את הגליל אפשר להשתמש בו כמו שניירות כסף/ניילון נצמד כדי למשוך את הרצועה ולחתוך.
הערכה שאני הזמנתי כללה טייפים בארבע צבעים שונים + בונוס כמה רצועות חתוכות מראש. אגב, במקרה הזה לצבעים אין שום הבדל למעט העניין האופנתי (כפי שתראו בהמשך). אין לי שום מדד להשוואה רציני למעט הטייפים ששימי הדביק לי, ומבחינה הזאת הטייפ הרגיש ונראה מקצועי כמו טייפים אחרים שנתקלתי בהם. החומר טוב, הדבק חזק ועושה רושם של מוצר אמין.
את האפליקציה לטיפול בפלנטר פשיאטיס של KT-Tape לקחתי מ YouTube :
נראה פשוט, לא ? אז זהו שזה פשוט , אבל דורש תרגול. קודם כל צריך להכיר את האלסטיות של הטייפ, לדעת מה זה 50% מתיחה, מה זה 80% מתיחה וכו.. אחרי זה, כשמניחים אותו בעיקר על איזורים פחות נגישים בגוף, צריך לדעת מתי למתוח, מתי להרפות ואיך להדביק חלק על מנת שיחזיק ולא יהיו כפלים בטייפ. כמה מטרים של טייפ נשרפו אצלי בתרגול של טייפינג, איך נגדיר את זה, בינוני…
יחד עם זאת, לאחר כמה פעמים בודדות הצלחתי להגיע להדבקה יפה יחסית, שגם מחזיקה טוב יומיים שלושה. השתדלתי לבחור מגוון צבעים כדי שיהיה מעניין, ואכן אפקט תשומת הלב עובד מצוין.
החומר, אגב, אמור להחזיק גם במקלחת ושאר abuse יומי של הגוף. ואכן באמבטיות הקרח הוא עמד בכבוד (כמו שאתם רואים בתמונה למטה, שאגב אפשר לראות בה דוגמה להדבקה לא ממש מוצלחת).
את הריצה היחפה הוא כבר שרד פחות טוב, אבל אני חושב שכל טייפ היה יורד בה..
האפליקציה לפלנטר פשיאטיס אמורה לשמר מתיחה קלה של הפסיה הפלנטרית בכף הרגל, ולהרגיע את הכאבים, ובעיקר כאבי הבוקר המלווים בפציעה (שמהם אגב, כלל לא סבלתי).
אני לא יודע להגיד אם השיטה באמת עובדת או לא. כשהתחלתי עם הטייפ והפציעה הייתה בשלב יותר חמור הרגשתי שזה כמו כוסות רוח למת, לא עושה כלום.. ויחד עם זאת ההרגשה של "המגע", היה בה משהו מנחם ומשהו בתחושה שגם כשאתה "לא עושה כלום" באופן אקטיבי עבור הפציעה (להלן מתיחות, גמישות, קרח, כדור וכו..) , יש משהו "שנעשה" בזה שהטייפ שם. ולו רק בשביל האפקט הפסיכולוגי / פלאסבו הזה, המשכתי להדביק את עצמי מדי פעם.
בשבועות האחרונים, לאחר התמקצעות מה באפליקציה, שמתי לב שלאחר הדבקה גם אם היה כאב קל הוא נעלם כליל ברגע שאני מדביק. לא יודע אם זה פסיכולוגי, אמיתי או לא, אבל זה כך.. וככזה אני מקבל זאת בברכה.
כמה זמן עוד אמשיך להשתמש בו ? לא יודע.. כל עוד אני בהחלמה, אני מוצא שכשיש לי סימנים וניצנים של כאב אני שם טייפ. תחושתי, שבאופן אישי, אם זה לא מזיק, זה כנראה עוזר קצת באיזשהו פאן טיפולי.
האם אני "חסיד" עכשיו של השיטה ? גם לא לגמרי. כלומר, היא לא "ה"פתרון, והיא לא תרופת קסם. היא עוד אופציה לבדיקה בארסנל אדיר של דברים שפצוע כמוני ניסה להעזר בו להחלמה. ההתנסות שלי היא טובה בסה"כ.
לגבי עניין ההדבקה העצמית. זה עניין של אחריות אישית בלבד. כל אחד אחראי לגופו. אם שואלים אותי, הייתי הולך כל פעם למדביק "מקצועי" ולו רק מהסיבה שברגע שמישהו אחר מיומן מדביק לך הוא בדר"כ יעשה עבודה יותר טובה מאשר אתה על עצמך באיזורים שלא נגישים בנוחות. בנוסף מדביק מוסמך שאולי גם יש לו איזשהי הסמכה רפואית/טיפולית כזו או אחרת עשוי להכיר אפליקציות שונות ושיטות מנסיונו שעבדו יותר טוב עבור מטופלים שלו. נסיון הוא תמיד מילת מפתח.
האם ההסמכה הזאת היא משמעותית ? אין לי מושג, ואני בטוח שמגוון הדעות על "ההסמכות" האלה הוא שנוי במחלקות כמו השיטה עצמה. כחלק מטיפול שלם שקיבלתי, אותו טייפינג היה "בונוס" של סוף הטיפול שקיבלתי בשמחה. את ההחלטה על טייפינג עצמאי לקחתי לבד עם עצמי, בלי עצה של בעל סמכות זה או אחר. איך יודעים מי מדביק טוב ? אין לי שמץ של מושג..
אני חושב שעניין השימוש בשיטה ככלי החלמה, היא עניין של אמונה / העדפה / בחירה של מטופל. לדעתי האישית, ברגע שיש אמונה, יש בקשר Mind-Body אלמנט כלשהו של ריפוי.
אני בהחלט חושב שהיא נופלת איפשהו בין האלטרנטיבי / מזרחי ל קונבציונלי / מערבי. אני מקווה שאחרי הפוסט הזה יש לכם היכרות יותר טובה של האפשרות הזאת, ולכן היכולת לבחור אם, כיצד ומתי להשתמש בה בשביל עצמכם.
תעשו בחירות חכמות, תעשו בחירות זהירות וקחו אחריות אישית מלאה על הגוף שלכם בכל נתיב החלמה שבו אתם בוחרים.
אתם מוזמנים להגיב על חוויות טובות ופחות טובות שלכם עם טייפ, אני אשמח ואני מתאר לעצמי שגם שאר הקוראים לשמוע עוד דעות וחוויות אישיות של שימוש בטייפ לטיפול בבעיות שונות / עזר / לא עזר.
פעילות מהנה ונטולת פציעות לכולם.
תודה רן, מאיר וברור כרגיל.
יש איזה אפליקציה למטהטרסלגיה(ימח שמה)?
אכן יש משהו. ויש לה קיט במיוחד. אני אשלח לך יותר מאוחר. אם אני שוכח, תזכיר לי .
תגיד לרענן, החבר המשותף, שב 129 ק"מ שרצתם יחד יותר מוקדם השנה, הוא היה יכול לזרוק איזה מילה על העניין 😉
רן, ב129 היינו עסוקים בלאכול. לא היתה אפשרות לדבר
קולע בול! מניסיון אישי
תודה רבה על הכתבה, כרגיל אתה רציני כותב טוב ולעניין, וכייף לקרוא.
גם אם עיקר האימפקט הוא פלאסבו, (זה כנראה המצב) עדין יש אימפקאט מסויים…
ואגב הפלסטרים עצמם מאוד איכותיים, ולכן שימושיים גם בפציעות "אמיתיות" כלומר לחתכים פצעי שפשוף וכו'
יותר מוצלח מפלסטר רפואי רגיל מבית מרקחת, שבד"כ לא גמיש ויורד מהר..
יוסי
תודה על המחמאות והטיפים.
תודה רן!
לי זה מאד עזר. וגם נותן הרגשה של ספורטאי אולימפי, מושך ים תשומת לב וגם נראה מעולה 🙂
בית ספר לשיווק איך KT הורידו את הטייפינג לעם אחרי שנים שרק פיזיותרפיסטים ואנשי מקצוע ידעו את התורה. עשו אתר מדהים שמדריך איך להדביק על פי מיקום הכאב http://www.kttape.com/instructions , הוסיפו צבעים זרחניים, פתחו דוכנים בכל האקספוס הגדולים, והופ!… נהיה דיסקו
You got it right 🙂
אם הבנתי נכון בעצם מדובר בסוג של תחבושת אלסטית נדבקת?
רשמת שהיא מחזיקה כיומיים שלושה על הגוף. זה מתקלה לבד ונעלם או שפשוט אחרי 3 ימים לערך זה יורד מהגוף
וזורקים את זה לפח? או שזה רב שימושי?
לא זה ולא זה. זה טייפ אלסטי וגמיש, אחרי יומיים שלושה הוא מתקלף מספיק בדרך כלל עד שהוא מציק ומורידים אותו. הוא ממש לא מתכלה לבד או יורד מעצמו.
שמעתי שלויקופלסט הוא פלסטר חזק מאוד האם ניתן להשתמש בו לקיבוע מפרקים ?
להבנתי (הלא מוסמכת) הרעיון בטייפ הוא 1. לבצע החלמה אקטיבית, כלומר לאפשר לאיזור להמשיך בפעילות הרגילה מבלי לשנות זוויות וכו אך תוך הורדת עומס. פחות מגביל למשל מרצועות/סדים למיניהם. 2. לייצר קומפרשן על האיזור כדי להגביר זרימת דם מתוך הפזיולוגיה שכאשר איזור מודלק יש בו בצקת וזרימת דם פחות טובה. אני משתמשת כעת בטייפ לפציעת אצבעות מטיפוס שאף אחד לא במיוחד מכיר עם אפליקציית טייפינג שהמצאתי לעצמי וכחלק ממכלול הדברים שאני מנסה (קרח ומיים חמים לסירוגין וטבעת סוג’וק( זה עוזר. אני גם מרגישה שזה מונע מהאצבעות להתנפח בלילה ולכן עוזר למנוע את התהליך המעגלי של הדלקת כמקביל לכאב הבוקר של הפלנטר פשאיטיס.
מעניין לקחת עקרונות של פציעת ריצה ולנסות להשתמש בהן לקצה דיסטלי אחר של הגוף.
הי שלום רב
סבלתי הרבה זמן מהכתף עד שפזיותרפיסטית של מאוחדת הציע לי בין היתר גם את הטייפ הקינזיולוגי אקטיבי
כמובן שהיא בקשה ממני לאחר כמה פעמים לקנות את המוצר בעצמי כי זה מאוד יקר לקופה
יש שלל חברות וגוונים והמחיר בארץ מאוד יקר
לא כולם מצהירים שהמוצר אינו מכיל חומרים למיניהם השאלה איפה אפשר למצוא את הקוריאני ללא חומרים כימים ולטקס ואקטיבי בסופר זה נמכר 85 שח (הכוונה לאותו מוצר שהקופה משתמשת)
אשמח לתגובה