כתבתי לא מעט על הנעלה מינימלית. את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש דווקא לאספקט לא מינימלי של עולם ההנעלה, הלא הם המדרסים.
הפעם אני אתלה באילנות גבוהים, ואתרגם (עם תוספות והסברים) מאמר של SockDoc (סוקדוק), הלא הוא ד״ר גרביים, בנושא מדרסים שדי מתמצת ומסביר בצורה מצוינת את הסיפור של מדרסים ומה ההשלכות של השימוש בהם.
אני מקווה שבפוסט הזה תמצאו מידע חשוב בבואכם לשקול האם להצטייד במדרסים לריצה או ליום יום. הדבר החשוב ביותר בעיני הוא העובדה שיהיה לכם מידע וידע רחב יותר, בטרם תקבלו החלטות.
חברים וחברות יקרים. זה זמן רב שלא פרסמתי פוסט בבלוג. תקופה של שינויים והרבה עומס, גרמה לכך שלא הייתי פנוי לכתיבה, ולכתיבה באופן שבו אני רוצה להביא לכם תכנים. עכשיו, כשהאבק של הקיץ שוקע והשינויים שהוא הביא איתו (תינוקת חדשה, מעבר בית ועוד כמה שינויים קטנים) נכנסים לשגרה, אני רוצה לחלוק איתכם מעט מהתובנות והמחשבות שיש לי באחד הנושאים הפופולאריים ביותר אצלי בבלוג, לצערי, הוא פציעות עומס ופציעות ספורט.
בחודשים האחרונים אני גורר איתי פציעה קטנה וטורדנית, שאני מנהל אותה באופן מבוקר, בעיקר בגלל השינויים הגדולים שהיו לי בחיים, והיעדר זמן ומשאבים ניאותים להשקיע בתהליך ההחלמה.
יחד עם זאת, ניסיון העבר שלי, בשילוב עם כמה טיפים שכתבתי לאחרונה לקבוצת הריצה בפייסבוק, הביאו אותי לרצון לשתף אתכם, בעיקרי הדגשים שבעיני הם קריטיים לתהליך ההחלמה.
אם יש לכם כאבים בעקב, באכילס, בכף הרגל או בחלקים אחרים בגוף, שאתם מתעלמים מהם, מנסים להתייחס אליהם כאילו הם לא שם, או שהם כבר טורדניים, ואתם מיואשים וניסיתם (כמעט) הכל, הפוסט הזה בשבילכם.
כבר הרבה זמן שלא כתבתי פוסט, ובטח שהרבה זמן לא כתבתי פוסט על נעלי ריצה. אז בהחלט הגיע הזמן לעדכן אתכם במצבי הנוכחי, בהנעלה הנוכחית, המשך ביקורת על נעליים שכבר נסקרו ומגמות להמשך.
בפוסט הזה אני אתרכז בשלושה זוגות נעליים. שניים מתוכם, ההוקה והסנס פרו, נסקרו בהרחבה כאן בבלוג. את הזוג השלישי, ה Inov-8 trailroc 235 לא סקרתי עדיין סקירה נרחבת, אלא את גיסו הפחות מינימלי ה, 245.
שלושת הזוגות מהווים ספקטרום יפה של דרגות הנעלה שונות שיש היום, החל מה 235 המינימלית (יחסית) ועד ההוקה בונדי 2, המקסימלית בהחלט.
מה השתנה בחודשים האחרונים ? לא מעט. הסיפור בפנים
טריגר פוינטס. נושא כאוב. אבל מהרגע שהכרתם אותם, אי אפשר להתעלם מקיומם. כבר סיפרתי לכם בעבר על טריגר פוינטס, כבר סקרתי חלק מהכלים האפשריים להתמודד איתם וגם על איך זה עזר לי לנצח פציעה.
מזה שנתיים שאני עוסק, באופן אינטנסיבי, בשיחרור עצמי של טריגר פוינטס. הרגשתי, שהגיע הזמן לשתף אתכם בטריגר פוינטס החוזרים והנפוצים שאני נתקל בהם אצלי, וגם אצל אחרים שפנו אלי. זה כמובן מאד אינדבדואלי, אבל אולי תזהו כאב מוכר והפוסט הזה יעזור לכם לפתור בעיה שהציקה לכם מזה זמן.
אלה יהיו טריגר פוינטס שלא בהכרח קשורים לריצה, אלא גם לפעילויות אחרות, לפעיליות יום יום וכל איברי הגוף, החל מראש וצוואר ועד כפות הרגליים.
תשבו, תעמדו, תשכבו, זה לא ישנה.. יהיה כואב.
לאחרונה נתקלתי במאמר שמדבר על כך שהילדים של ימינו פחות "בכושר" מאשר הוריהם היו באותו גיל. הורות, ריצה ולאחרונה תנועה, באופן יותר כללי, הם נושאים שמעסיקים אותי הרבה בשנתיים שלוש האחרונות.
באמת מזה זמן שלא כתבתי מאמר על הנעלה מינימלית לילדים והחשיבות שלה. חשבתי לעצמי האם כבר אמרתי את העיקר, והאם כמובן אפשר ויש צורך להגיד אותו שוב. עם ההתפתחות שלי בכל מה שקשור ביחס האישי והפרטי לגוף שלי, מתפתחת לה גם הגישה כלפי הילדים, כלפי הורות וכלפי תנועה.
אני מסתכל על מכלול מורכב שכולל חינוך, תזונה ותנועה. היום בפוסט הזה אני רוצה להתייחס לתנועה, תנועה שלנו, תנועה של הילדים ולהתייחס אלייה גם בהקשרים המוכרים של ריצה ושל הנעלה מינימלית.
לאחרונה, בעיקר בקבוצת הריצה המינימלית והיחפה בפייסבוק, יש חזרה על שאלות לגבי תרגילים לחיזוק ותחזוקה, על מנת להקל על התהליך המעבר להנעלה מינימלית וריצה יותר אקונומית ויעילה.
מכיוון שהסרטונים, הקישורים וההסברים יחסית חוזרים על עצמם, חשבתי שזה הזדמנות, אחת ולתמיד, לרכז לכם את המידע החשוב, הסרטונים והתרגילים שאני מכיר ומבצע (חלקית) כדי לתחזק, לחזק ולשמור על עצמי בתור רץ מינימלי, נכון לנקודת הזמן הזאת.
יהיה כאן אוסף של מקורות מידע וסרטונים שכמובן שלא את כולם אני מבצע אבל בהחלט יתנו לכם מספיק כיוונים, תרגילים, וכלים כדי לעשות "עבודה עצמית". חלקם כבר מוכרים לחלק מהקוראים אולי, וחלק אולי לא, אבל אני אנסה לייצר אוסף מקיף שיכלול את כל הסרטונים המדוברים.
נכון, אני יודע שכבר נכתב לפחות פוסט אחד על טריגר פוינטס (או יותר נכון על ה Starter Kit של TPTherapy), אבל רציתי לתת לכם עוד נקודת מבט אישית על המקום שהעניין הזה תפס בחיי כאדם פעיל, ביום יום ובתפיסה שלי את המושג "כאב". בנוסף, לאחר שהשלמתי את כל הקיט של TP Therapy, אני יכול לנסות לתת לכם את חוות דעתי מה אני חושב שצריך בשביל להתמודד עם מגוון של טריגר פוינטס בצורה אפקטיבית.
אז אם אתם אוהבים כאב, סובלים מכאב, או חוששים מכאב, אני מקווה שכל אחד מכם ימצא בקריאה הזאת נקודת אור ונקודת שינוי שעשוי להיות פתח להסתכלות אחרת על הגוף שלכם ומכלול הכאבים שבו.
שני מאמרים מרכזיים מהעת האחרונה שעוסקים בירידה / דעיכה של ההנעלה המינימלית, בעיקר בעולם הריצה.
האחד מ Science of Sports המפורסם:
Minimalism as a fad and inconsequential footstrikes ?
והשני בדבר הירידה במכירות של הנעליים המינימליות
Sales of Minimalist Shoes Plummet
רציתי לכתוב כמה הגיגים שעלו לי, חלק כתבתי בימים האחרונים ביחס למאמרים האלה שמבשרים לנו פתאום על מותו של הטרנד המינימליסטי, מה המשמעות מאחורי כל זה, ואיך להתייחס ולקרוא את כל הדבר הזה בצורה קצת יותר ביקורתית ושקולה מנקודת מבט של מינימליסט מפוקח.
פוסט לא מינימלי על הנעלה מינימלית, יחסית נטול תמונות (אשתדל להכניס משהו לאווירה), אבל עם הרבה תוכן.
Its Money Time
אחרי שטחנתי לכם פילוסופיה והבחנות, הגיע הזמן להגיע לנסות ולהסביר לכם איך, לעזאזאל, ניצחתי את הפציעה הארורה הזאת, והאם יש משהו שאתם יכולים ללמוד מהנסיון שלי ולקחת לפציעה דומה שלכם או אף לפציעות אחרות.
אני יודע שיש כמה וכמה שחיכו מאד לפוסט הזה של האיך, כי לרובנו אין הרבה סבלנות לתהליך. אנחנו רוצים תוצאות ומהר, אנחנו פחות רוצים להבין למה. אבל אני מקווה שכן מצאתם את הסבלנות לקרוא את שני הפוסטים המקדימים (פוסט1,פוסט2).
אז אני רוצה לפתוח בתיאום ציפיות. לא תמצאו כאן נוסחאת קסם. זה לא התחמקות. אני לא מטפל, וגם בתור מטופל "מתקדם" נקרא לזה, אני יודע שאין כזאת. אני רוצה לתת לכם את האמת כמו שאני מבין אותה, ולא כמו שמנסים לעיתים לשווק לכם אותה.
אני כן אתווה כמה חוטים של דברים שעשיתי ועבדו/לא עבדו במהלך תהליך החלמה, וגם איזה שהם אבני דרך בתהליך ההחלמה כמו שאני זיהיתי אותם בדיעבד, והיום יכול להצביע עליהם.
מקווה שתצאו מהפוסט הזה הרבה יותר מפוקחים. מוכנים ?
אחרי הפוסט הקודם ,שבו נתתי איזשהי הקדמה למה שאני אכתוב בפוסט הזה, ואולי בעוד פוסט או שניים נוספים, ישבתי וחשבתי איך בכלל אני מסכם לכם את כל הסיפור הזה. הרי אתם כבר וודאי מבינים שאחרי כמעט שנה של התעסקות (יש יאמרו אובססיבית) בפציעה הזאת וברצון לחזור לרוץֿ, תהליך התובנות וההבנות לא היה לינארי לאורך ציר הזמן.
כלומר, לא הייתה תוכנית פעולה מסודרת וסדורה להתמודדות עם הפציעה, וגם לא הבנתי את מכלול הגורמים שעשויים לגרום לכאבים בעקב. ההבנות, הגילויים והתובנות התגבשו כמו חלקים בפאזל לאט לאט.
מה שאני אנסה לעשות בפוסט הזה, הוא לנסות לתת לכם להינות מתהליך הרכבת הפאזל שלי, ככה שבמידה ואתם אכן סובלים מכאב בעקב, בקשת או בעקב ובקשת, תוכלו לנסות בצורה מעט יותר מתודית לאפיין את הפציעה שלכם, ואולי גם את הנסיונות להתמודד איתה על השיטות השונות שישנן.
זה יהיה פוסט על המה,על הזיהוי, על כיצד הבנתי יותר טוב את המכלול ופחות על האיך שאותו כנראה אשמור לפוסט הבא מפאת אורך רוח ולא לעייף את הקורא הממוצע.