כתבתי לא מעט על הנעלה מינימלית. את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש דווקא לאספקט לא מינימלי של עולם ההנעלה, הלא הם המדרסים.
הפעם אני אתלה באילנות גבוהים, ואתרגם (עם תוספות והסברים) מאמר של SockDoc (סוקדוק), הלא הוא ד״ר גרביים, בנושא מדרסים שדי מתמצת ומסביר בצורה מצוינת את הסיפור של מדרסים ומה ההשלכות של השימוש בהם.
אני מקווה שבפוסט הזה תמצאו מידע חשוב בבואכם לשקול האם להצטייד במדרסים לריצה או ליום יום. הדבר החשוב ביותר בעיני הוא העובדה שיהיה לכם מידע וידע רחב יותר, בטרם תקבלו החלטות.
הקיץ כבר כאן מזה כמה שבועות, ועברנו כמה ימים חמים מאד. פתאום נזכרנו שאנחנו צריכים סנדלים. חלקכם הייתם איתי כאן בשנים שעברו, כשדנו בנושא הההורצ׳אס והסנדלים המינימליים.
אמנם עברו שנתיים מאז שעשיתי את הסקירה הקודמת על סנדלים מינימליים בקיץ 2013, אבל הרבה לא השתנה. זוגות קודמים יצאו מייצור, מספר לא רב של זוגות חדשים נכנסו לשוק דרך כמה מהיצרנים המוכרים למשתמשים המינימליסטיים.
את זוג ה Vivobarefoot Ulysses המדובר רכשתי מארה״ב בסייל עוד במהלך החורף (נובמבר 2014). התחלתי להשתמש בהם כבר במהלך פברואר-מרץ, ומזה כמה חודשים שהם בשימוש אינטנסיבי ויומיומי.
הפוסט הזה יתמקד בביקורת וסקירה של הזוג הזה וגם בכמה אפשרויות נוספת שעומדות לרשותכם בקיץ הקרוב בגזרת הסנדלים המינימליים.
חגיגת נעליים לילדים יש לנו כאן בשבועות האחרונים. אחרי שקראתם על הסנדלים והנעליים של KidOFit לפני כמה שבועות, שמהם רכשנו סנדלים לקיץ, הגיע הזמן לסגור עונה ל Neo Velcro. את זוג הנעליים הזה סקרתי לפני 8 חודשים, והם שימשו אותו בקיץ שעבר, בטיול בחו״ל, בעונת המעבר ובחורף, עד ממש השבוע האחרון.
נעלי ילדים, ככלל, עוברים abuse גבוה במיוחד, והיה, בהחלט, מעניין לראות, בהיעדר אפשרויות מינימליות ראויות, איך יחזיק הזוג, שבשעתו נראה כהמוביל בשוק נעלי ילדים מינימליות.
התוצאות לפניכם בפוסט הזה.
כבר הרבה זמן שלא כתבתי פוסט, ובטח שהרבה זמן לא כתבתי פוסט על נעלי ריצה. אז בהחלט הגיע הזמן לעדכן אתכם במצבי הנוכחי, בהנעלה הנוכחית, המשך ביקורת על נעליים שכבר נסקרו ומגמות להמשך.
בפוסט הזה אני אתרכז בשלושה זוגות נעליים. שניים מתוכם, ההוקה והסנס פרו, נסקרו בהרחבה כאן בבלוג. את הזוג השלישי, ה Inov-8 trailroc 235 לא סקרתי עדיין סקירה נרחבת, אלא את גיסו הפחות מינימלי ה, 245.
שלושת הזוגות מהווים ספקטרום יפה של דרגות הנעלה שונות שיש היום, החל מה 235 המינימלית (יחסית) ועד ההוקה בונדי 2, המקסימלית בהחלט.
מה השתנה בחודשים האחרונים ? לא מעט. הסיפור בפנים
אחרי שעברנו את סערת Black Friday ורגע לפני סיכומי השנה, הגיע הזמן לחזור לדברים יותר ארציים כמו נעלי ריצה. בחודשיים האחרונים, לאחר שנגנבה לי נעל Inov-8 245 על ידי גור כלבים, רכשתי את הזוג המדובר מתוך מטרה שיהיה זוג נעלי השטח הקלות, אבל הלא לגמרי שטוחות שלי.
זאת ההתנסות הראשונה שלי עם נעלי חברת Salomon, אחרי רומן ויזואלי של כמה שנים עם הנעליים של החברה האיכותית הזאת. גם אם אתם מכירים אותן, גם אם כבר ראיתם את הביקורות עליהן של ג׳ינגר ראנר וחבריו, זה כבר חודשיים, ומעל 200 ק״מ שאני רץ עם הנעליים האלה, ובהחלט יש לי כמה וכמה תובנות לגביהן, ולגבי ההתאמה שלהם לרצים שונים וצרכים שונים.
נתחיל.
בשנה שעברה, בעודי סובל מפלנטר פשיאטיס, לא יכולתי ללכת יחף או מנימלי הרבה זמן, בלי שזה יצור עומס משמעותי וידליק לי את הכאב. השנה, אחרי שהחלמתי, מצאתי את עצמי בתחילת הקיץ עם כמה זוגות Keen ישנים, שאמנם יחסית ל Chaco נראים רזים למדי, אך ביחס ל Unshoes, נראים מפלצתיים למדי.
חיפשתי סנדל מינימלי נוסף ל Unshoes, בעלות המראה הסביל או בהחלט פחות שגרתי. סנדל מינימלי שיהיה מודרני/קז'ואל, נקרא לזה, ואוכל להסתובב איתו בלי לעורר יותר מדי תשומת לב. (דבר שיתברר בהמשך כהפוך לחלוטין :-)).
Teva Zilch, ודור ההמשך שלהם (North Ridge) הם אולי הסנדלים המינימליים המיינסטרימיים היחידים שתמצאו (למעט כפכפי אצבע) בשוק, שנראים כמו משהו שגם מישהו שלא מודע / חושב / מכיר הנעלה מינימלית עלול לקנות כסתם סנדל של חברה מוכרת.
לכן, כאשר הגיעה ההזדמנות הנכונה, קפצתי עליה (או יותר נכון היא נשלחה אלי), והנה אנחנו כאן כדי לדווח על התוצאות של המפגש המרגש הזה.
אני מכיר את Preschoolians כבר לא מעט זמן והסנדלים/נעליים שלהם עניינו אותי מאד כאפשרות הנעלה מינימלית לילדים.
יחד עם זאת, הביקורות באינטרנט היו מעורבות, בעיקר בענייני איכות. אבל כשחיפשתי עכשיו סנדלים בשביל בני, החלטתי לנסות ולקחת סיכון ולהזמין זוג סנדלים.
הזמנתי, ו"נפלתי". זה הוא פוסט אזהרה קצת עם תמונות ופירוט של מה קיבלתי, מה אני מחזיר ולמה.
קוראי הבלוג "הותיקים", שעוקבים אחרי החודשים האחרונים לקיומו הצעיר, יודעים שהקו העיקרי בחודשים האחרונים ובעיקר מאז הקמתו של הבלוג, היה סקירה של ציוד, ריצה, בעיקר, שכן זה בהחלט מה שעשיתי בחודשים האחרונים בהכנות למירוץ סובב עמק 60 ק"מ שהתרחש לפני שבועיים.
פציעה מתסכלת ומצערת גרמה לי להכנס לתהליך של השבתה מריצה החל מיולי האחרון ועד עכשיו. אני כפיתי על עצמי, מרצון, הפסקה על מנת לאפשר לכף הרגל שלי להתאושש לפני שאני עושה חזרה איטית ומסודרת לריצה סדירה.
אני עדיין על הנתיב להחלמה, וכמובן שבדרך קרו וקורים לי שני דברים עיקריים בבלוג:
1. ציוד הריצה פחות בשימוש ולכן גם יש פחות תחלופה,וגם אני לא מצליח להגיע למיצוי של חלק ממנו על מנת לכתוב עליו ביקורת, שאני ארגיש, שהיא ראויה, מקיפה ומבוססת על תקופת התנסות מספיקה.
2. ככורך יוצא של העובדה שאני מושבת, חטאתי מעט לשם הבלוג, והפוסטים האחרונים היו קשורים בדרך כזו או עקיפה לריצה וציוד (ספרים, הנעלה לילדים, על הפציעה וכו) אבל גם נגעו באספקטים אחרים של החיים שלי, מחוץ לפעילות הריצה והפעילות הספורטיבית שאני עושה. זאת לא התנצלות חלילה, אבל זה בהחלט שונה מעט ממה שהיה עד לא מזמן.
אני מתאר לעצמי, שתאוותם של חובבי הציוד והסקירות, לא באה לידי סיפוק בשבועות האחרונים, ויחד עם זאת אני מקווה ומאמין שהם/הן מצאו עניין בפוסטים האחרים שפרסמתי.
אני אנסה לעשות מעט תיקון בפוסט הזה, ואתייחס עוד קצת לעניין ההנעלה המינימלית, כמה מחשבות, וגם סקירה קצרה של ציודים שהתחלתי להשתמש בהם בחודשים האחרונים, יושבים אצלי על המדף או בשימוש מועט, ומחכים לסקירה יותר מקיפה, אבל כבר יש לי משהו אינטילגנטי (יחסית) להגיד עליהם.
Vivobarefoot היא קצת אניגמה בעיני.
נשאלתי בכמה הזדמנויות שונות לאחרונה על האפשרות להזמין אותם מחו"ל וכל פעם הסתייגתי. החלטתי שהגיע העת להסביר את הנסיון שלי במלואו.
נחשפתי לחברה הבריטית הזאת כשהתחלתי לחפש נעליים מינימליות מסוגים שונים. אין שום ספק לגבי העובדה שהם היו בין הראשונים בתחום, בטח ב Mass Production, ושמדובר במוצרים באיכות גבוה.
המחירים שלהם באתר הבית מאד גבוהים, ויש השקעה מאד גדולה בשיווק. ומצד שני, אפשר למצוא זוגות מסוימים במכירות חיסול במחירים מגוכחים, דגמים באים ונעלמים בקצב גבוה. בישראל בקושי תראו אותם, בארה"ב, הן לא השם הראשון שעולה בקרב היחפנים, ובאירופה אני לא ממש יודע, אבל נראה לי ששם הם טיפה יותר חזקים
במהלך השנה וחצי האחרונות עברו אצלי שלושה זוגות נעליים שלהם, ואני חושב שאני מצליח להבין את "הבעיה" כפי שאני מפרש אותה.
English Readers/Speakers – If you consider buying this pack & looking for a review, google translate it or contact me via my english page. There is important feedback inside.
אם שם החברה (UltraSpire) לא מוכר לכם, אל תתרגשו. UltraSpire על אף הרושם של חברת בוטיק קטנה נולדה כחברת בת לחברת אם גדולה יותר בשם Elite Creators, שמייצרת תחת מטריית מותגים שונים, תיקי צילום, מנשאי תינוקות, תיקים לצוותי רפואת חירום ועוד..
נתקלתי בהם במסגרת סבב הבלוגים ואתרים הקבוע שלי, וכשהחלטתי שאני מחפש תיק יותר גדול מה Nathan HPL 020 הנפלא שלי, הם היו על הכוונת כאופציה. בעיקר תיק ה Omega, שעשה רושם כבדיוק השלב הבא לאולטרה מבחינת גודל שמאפשר לשאת מקלות, קצת אקסטרה ציוד, אבל עדיין להיות מינימלי וקל.