אז אני יושב וחושב על מה בדיוק אני כותב את הפוסט הזה. יש כמה וכמה נושאים שעוברים לי בראש ועל אף אחד מהם אני לא מרגיש שאפשר להקדיש פוסט שלם, ויחד עם זאת כל אחד יכול להיות מעניין ורלוונטי בפני עצמו.
אני אנסה לגעת פה בכמה נושאים שקשורים גם לריצה (מבחנים ארוכי טווח לציודים שכבר קראתם עליהם), וגם לכמה עניינים צרכניים , עדכונים ושאלות שנתקלתי בהן לאחרונה וחשוב שתדעו.
ולכן, החלטתי שלפוסט הזה וגם לבאים עליו יקראו "עדכונים (X), כאשר X הוא מספר העדכון. הנושאים ישתנו כמובן בהתאם למה שיהיה לי לספר לכם. על נכתוב היום:
1. מכירה/קניה של רכב וחלקים לרכב
2. אופני איזון / ריצה – Puky
3. מבחן ארוך טווח לנעלי Inov-8 Trailroc 245.
4. שילוח דרך Shipito AirMail Priority.
אין כאן סדר הגיוני בדברים, אז אל תנסו לחפש. יאללה נצא לדרך.
רכב
בחודשיים האחרונים הייתי בתהליך של מכירה וקניה של רכב, ואני בהחלט יכול לספר לכם שמצב השוק לא פשוט. זה הוא שוק של קונים היום, ולא של מוכרים, ולכן למכור רכב זה מאד מאד קשה, ומכירות נעשות ב 10-15% ואפילו יותר מתחת למחירונים, ומצד שני לקנות רכב זה לא בהכרח פשוט. מצד אחד יש היצע אדיר, פשוט אדיר של רכבים יד שניה, ומצד שני הרבה מוכרים הם בונקר או שההזדמנויות לא בהכרח מאד אטרקטיביות כשנכנסים לפרטים הקטנים.
מכרתי רכב שנת 2006, וקניתי רכב שנת 2010. זהו לא פוסט על צרכנות של מכוניות, אבל רכב מעולם לא היה דבר חשוב בעיני כסמל סטטוס או כמשהו שצריך להשקיע בו באופן מיוחד. ברור שרכב זאת השקעה לא משתלמת ורק מאבדת ערך, ולכן יש המון ניסיון לעשות בחירות חכמות שיקטינו הוצאות.
הדבר המסקרן ביותר, לצד העובדה שמאד מאד קשה למכור רכב בתקופה הזאת, הוא העובדה שגם לא קל לקנות.. לא קל לקנות עסקה טובה. יש הרבה עסקאות, יש הרבה מבצעים, אבל זה לא בהכרח הופך אותן להשקעות חכמות או נכונות. כמובן שזה תלוי תקציב, זמן ומקום, אבל זה בהחלט מדהים לראות שלפחות בשוק הפרטי, יש מוכרים שאו שיש להם אורך רוח בלתי נגמר, או שהם לחלוטין מנותקים ממצב השוק. בכל מקרה, הסאגה הזאת מאחורינו, ואני מקווה שבשנים הקרובות לא אצטרך להתעסק עם זה שוב.
מה שכן, עוד לפני המכירה וגם אחרי הקניה, התחלתי לבדוק ולשים לב שלאורך החיים של בעלות רכב יש חלקים שחסרים, ואולי חלקים שאני רוצה/אצטרך גם לרכב החדש. אני מתאר לעצמי שאני לא מחדש לחלק מהקוראים של הבלוג שקונים באינטרנט באפשר לקנות חלקי רכבים, אביזרים ועוד ברשת. בין אם זה כיסויים למושבים, פלסטיקה שונה, חלקים אלקטרונים ועד חלקים שלמים שעשויים להיות לעיתים בהפרשים של מאות אחוזים יותר זולים.
אתרים מצוינים לחלקים רכבים הם כמובן Ebay ו Ali-Express. שימו לב, Ali-Express לא מקבל Paypal ולכן תצטרכו להשתמש בכרטיס אשראי. מצד שני, הם משהים את חיוב הכרטיס עד שאתם מאשרים שקיבלתם את הסחורה. גם בקרב משפחתי וגם אצלי חברים כבר נחשפתי למקרים של חסכון של מאות ואף אלפי שקלים עבור פרמיה גבוהה שלוקחים על חלקי חילוף בארץ.
אם אתם צריכים חלק מסוים, רצוי שתדעו את המספר הקטלוגי שלו (בדרך כלל אפשר לדעת דרך היבואן, ספר הרכב וכו..) וכך תוכלו למצוא אותו יותר בקלות.
אלה שעוסקים בשיפורי רכב (דיטיילינג) ימצאו עולם ומלואו של אפשרויות שדרוג. לי אין עניין בזה באופן אישי, אבל השפע הוא בהחלט מסחרר.
זהו לעניין הרכבים. אם למישהו יש משהו לתרום בעניין, אתרים טובים שכדאי להכיר, אפשר להגיב, ואשמח להחשף ולחשוף את הקוראים לעוד אפשרויות.
Puky
הפוסט הותיק שלי על אופני איזון שכתבתי לפני שקניתי את ה Puky עבור בני, הוא אחד הפוסטים הכי נצפים בבלוג. באופן די מוזר, עם היקף הנושאים שהבלוג עוסק בהם, דווקא זה פוסט שעולה הרבה בחיפושים בגוגל, והרבה מתעניינים בעניין.
המון קוראים מגיעים לפוסט המקורי ופונים אלי לשאול "מה נסגר?". קנית ? הגיע ? הילד מרוצה ?". אז אחת ולתמיד אני אתן עדכון שנתתי בפוסט בעבר, אבל בפרספקטיקה של שנה, כבר אפשר לתת גם עוד ביקורת וגם עדכונים לאלה שהתעניינו.
דבר ראשון, האופניים בהזמנה מגרמניה הגיעו שלושה שבועות אחרי ההזמנה ללא מכס / מע"מ בדואר רגיל, על אף שנשלחו DHL בתוך גרמניה. הכל כולל הכל עלה 350 ש"ח.
האיכות של האופניים פנומנלית, כיאה לגרמנים, ושלדת האופניים מיוצרת, לפחות על פי התוויות, 100% בגרמניה. לא יודע אם זה נכון או לא, אבל האופניים עצמם מאד איכותיים, המיסבים מאד טובים, אמינים וסגורים. שנה אחרי, על אף שלא היה בהם הרבה שימוש (מיד תקראו), הם עדיין מצוינים וכמו חדשים.
שחר, בני, לא התחבר מאד לאופניים. זה לווא דווקא לאופניים הספציפיים האלה, בני הצעיר אוהב לרוץ, קצת כמו אבא, ופחות מתחבר לאופניים. חבל שאבא שלו התלהב הרבה יותר ממנו, ולכן האופניים היו ועודם במעט מאד שימוש, ובעיקר משמשים חברים של שחר שבאים לבקר. יחד עם זאת, מדובר במוצר סופר איכותי ואני ממליץ עליו בחום.
בנתיים קרה דבר בישראל ויש יבואן למוצרי פוקי האיכותיים. לפוקי יש עוד כמה וכמה מוצרים חוץ מהאופני ריצה שלהם. עבדכם הנאמן עשה השוואה ועושה רושם, שנכון לעכשיו, רמת התמחור שלו הגונה בהחלט, ולשם השוואה אותם אופניים כמו של שחר עולים 430 ש"חֿ, שזה בהחלט סביר ביחס ל 350 ש"ח מגרמינה בעיקר אם הייתי משלם מע"מ ואז הייתי כבר מתקרב ל 400 ש"ח. אחריות ושירות על מוצר כזה, לא מזיק ושווה את ההפרש הלא ענק של סד"ג של 20%.
שתדעו.
Inov-8 TrailRoc 245
ה Trailroc 245, אצלי ב"עבודה" כבר הרבה מאד זמן. עוד מעט זה יהיה חצי שנה, שבהנתן קצב ההחלפה שנה שעברה (זוג בחודשיים), זה נמשך כמעט נצח. הנעליים כבר עברו סד"ג של 500 ק"מ.
בסקירה ראשונה שעשיתי על הנעליים שיבחתי אותם מאד. שלושה חודשים אחרי, אני עומד מאחורי התשבוחות, אבל יש לי עדכונים ובהחלט דברים ששמתי לב אליהם אחרי כל כך הרבה ק"מרים.
דבר ראשון זה העמידות שראויה לציון לשבח. לדעת מתי להוציא נעליים לפנסיה זה החלטה שהרבה תוהים עליה וגם לי אין כלים מדעיים מוחלטים להגיד מתי הגיע הזמן לעשות זאת. עם הנעלה מינימלית ממש זה קל, חור בסוליה (וגם אז יש כאלה שיחכו), על הנעלה קלאסית זה גם יחסית קל, שכבת ה EVA מתעוותת לחלוטין. לעומת זאת, עם נעלי השטח הקלות זה מעט יותר קשה, שכבת EVA דקה, היא מלכתחילה דחוסה יחסית, ולכן קשה לדעת מתי היא מאבדת את האפקטיביות שלה ומה בדיוק הוא הטיימינג הנכון שבו אפשר להגיד, די, מספיק, הגיע הזמן להחליף נעליים.
אני יודע להגיד שהנעליים עדיין לא סיימו את חייהן. כל הסימנים מראים שלנעל בהחלט יש עוד כמה ק"מרים להעביר איתם ובזה הם כבר עקפו את ה MT110 שנאכלה לי תוך 300-400 ק"מ קצרים.
הסוליה נהדרת ואוחזת מצוין, ויש ממש מעט סימנים של שחיקה על הסוליה. עמידות יוצאת דופן ביחס לכל הזוגות הקודמים שלי. מהבחינה הזאת אני מאד מאד מרוצה מהנעליים. חדי העין יבחינו בשאריות של תות עץ על הסוליה, שאני חוגג עליו בסוף הריצה בתקופה הזאת של השנה :-).
אני רץ בלי גרביים מזה תקופה. הנעליים מאד נוחות לריצה בלי גרביים, כולל בקיץ עם האבק. אני מוכרח לציין בהקשר הזה, שגם בנושא הרוחב, עם התנפחות כפות הרגליים מהחום בקיץ, אין לי בעיות מיוחדות ואני מרגיש שהנעל מאכלסת את כף רגלי הרחבה מצוין.
עניין אחר שהוזכר בפוסט הקודם הוא האיוורר. תהיתי לגבי האיוורר של הנעל בקיץ, שכן הפוסט הקודם נכתב בימים קרירים יותר. אז אני שמח לבשר שהנעל פנטסטית גם במובן הזה. האיוורר מצוין, הריח סביל , גם בלי גרביים, והנעל נוחה ונעימה בכל מזג אוויר. אין לי שום תלונות.
ההערה היחידה שכן יש לי הוא בעניין "המינימליות" של הנעל. עם פרופיל 18:15 ודרופ של 3 מ"מ, בהחלט הייתי לי ציפיה ליצור ביניים. לנעל יש הגנה מסלעים בעיקר בחלקו האחורי של הסוליה. הוא כל כך יעיל שבאמת הוא מנטרל כמעט כל אבן שמגיעה לאיזור הזה. במובן הזה, לאחר כמה שבועות ארוכים הרגשתי שאני מעט "מאבד תחושת קרקע". הנעל קלה, דרופ מופחת, גמישה, אבל ההגנה היא מעט "יותר מדי הגנה" מהשאיפה המינימלית שרציתי מהנעליים. זה לא משהו שלילי. נהפוכו, אני חושב שזה הופך אותה לנעל פנטסטית למי שיורד מדרופים של 6-8 מ"מ ורוצה עדיין הגנה טובה, אבל פחות דרופ ופחות סוליה. יחד עם זאת, ה 110 למשל, העבירה את הקרקע הרבה יותר טוב.
אי לכך ובהתאם לזאת, בזוג הבא החלטתי לנסות את ה 235 שחולקת 90% אותן תכונות עם ה-245 רק שטוחה יותר בפורמט 13:13, ולראות אם היא עונה על הדרישות שלי יותר טוב,
לסיכומו של עניין, אני חושב שלנעליים האלה יש לפחות עוד 100-150 ק"מ לתת אם לא יותר. אני מאד מרוצה מהן. זה ללא ספק הזוג הכי טוב שהיה לי מבין אלה שעברו אצלי בקטגוריית נעלי השטח הקלות שהיום נקראות בשם הקטגוריה החדש: Elemental. אל תתבלבלו מדובר בסה"כ בפילוח שיווקי של הדרופ המופחת הנעליים הקלות יותר. זה הכל.
אני ממליץ על סדרת ה Trailroc בחום, בהנתן של ה 255,235 מספקות תכונות דומות (דומני שכן), כשההבדלים בינהן מפורסמים בפוסט הביקורת הראשון, לפי דרופ/שיכוך.
אין עליהן מבצעים כמעט בכלל, וזה גם אומר וזו עדות שמדובר, באמת, ביופי של נעלים
Shipito
Shipito למי שלא מכיר הוא שירות דואר Forwarding. מדובר בחברה אמריקאית, שיש לה גם מחסן באוסטריה, שמאפשרת לך לשלוח אליה קניות Online שלא נשלחו מחוץ לארה"ב ואירופה, היא שולחת אלייך.
בגדול השירות עובד בצורה הבאה:
– אתה נרשם לשירות ומשלם עמלת רישום של 8.5$. אתה מקבל כתובת שילוח בארה"ב (מספר מחסנים במדינות שונות) ומחסן אחד באוסטריה.
– אחרי זה אתה יכול להחליט אם לעשות מנוי (10$ לחודש או 50$ לחצי שנה)
– למנוי על כל חבילה יש עמלה של 2.5$, לכאלה שלא עושים מנוי העמלה היא 8.5$, כאשר אלה מתקזזים מדמי ההרשמה בחבילה הראשונה שאתם שולחים (ככה שלמעשה אין דמי הרשמה).
האם מנוי משתלם ? אם שלחתם יותר מ 6 חבילות אז כן. אני כבר שלחתי הרבה יותר מזה, ואתם כמובן יכולים לנחש שיש לי מנוי שנתי.
Shipito מציעים אפשרויות שילוח שונות לחבילות בגדלים שונים ונותני שירות שונים מדואר אמריקאי USPS, דרך משלוח משולב, ועד שירותי שילוח באמצעות חברות גדולות כמו TNT, FEDEX וכו…
אתם עושים הזמנה באתר החביב עליכם שלא שולח לארץ, ושולחים אליהם. כשחבילה מגיעה אליהם, אתם מקבלים הודעה, נכנסים, ממלאים הצהרת מכס לשילוח, בוחרים את סוג השילוח, משלמים את התשלום (אם לא השארתם כסף ב"חשבון" שלכם אצלם), והחבילה יוצאת אליכם בצורה מסודרת.
שירות השילוח הזול ביותר בדר"כ, נקרא Airmail Priority, ובאמצעותו שלחתי עשרות חבילות לארץ. הוא מצוין לדברים קטנים ועד קופסאות בינוניות של בערך חצי מטר על חצי על חצי. עד היום כל החבילות הגיעו אלי לסניף הדואר, בלי בעיות מיוחדות ומיסים מיוחדים.
זכרו דבר חשוב בעניין ההבדל בין מיסים לעמלות
– מיסים משלמים לפי חוקי המדינה:
סכום החבילה: שבהם נכללים גם הערך של המוצר וגם מחיר המשלוח
* עד 75$ – פטור מלא ממע"מ, מכס ומיסי קניה
* 75$-325$ – משלמים מע"מ ומיסי קניה לפי סוג הפריט(ים)
* 325$ ומעלה – תשלום מלא של מע"מ, מיסי קניה ומכס
עמלות זה כבר עניין של חברות שילוח פרטיות למיניהן (הקצאת אשראי, עמילות מכס, דמי מחשב ועוד כיד הדמיון..).
כאשר חבילה נשלחת בדואר רגיל, ולא חברת שילוח, היא עשויה להעצר לבדיקת מכס/מע"מ אבל לא בהכרח. כאשר חבילה נשלחת באמצעות חברת שילוח מסודרת היא נעצרת בודאות באמצעות החברה שגובה על זה עמלה. לדוגמא, Mustop ו Buy2Usa שולחים באמצעות חברות שילוח ולכן אתם יודעים בודאות מה תשלמו, ובדר"כ זה מגיע ישירות עד הבית עם שליח. משלמים על זה פרמיה, אבל יש לזה יתרונות.
אני משתדל שרוב החבילות שלי יהיו דואר רגיל. לא דואר שליחים. ולכן, ידעתי שיבוא יום וגם חבילה שלי תעצר בבדיקה המדגמית של דואר ישראל.
מה שגיליתי, ובדיעבד הוא כתוב אבל עדיין לא ברור לי לגמרי הוא שמשלוח ה Airmail Priority הזול והמדובר שהשתמשתי בו הרבה פעמים עשוי להיות גם דואר אקספרס לפעמים (EMS)… יאמר להגנת Shipito שהם כותבים את זה, על אף שעד היום אפילו לא חבילה אחת הגיעה עם שליח, אלא לסניף הדואר, משם אספתי אותה.
מה השתנה ? הזמנתי נעליים. לא זוג ראשון שהזמנתי. כבר שלחתי בעבר והגיעו ללא בעיה. הפעם הם נעצרו במכס בתל-אביב וקיבלתי מכתב. בהתחלה טענו בדואר שלא כתוב על החבילה ערך, וגם לא כתבו מי השולח. בנוסף היה כתוב שהחבילה הגיע מבלגיה, מה שהיה לי מוזר.
בדיעבד, קישרתי את השילוח של הנעליים, וכשפניתי ל Shipito הבנתי שהם נשלחו דרך אירופה ולכן הגיעו מבלגיה. מה שהפתיע היה שיש להם מספר מעקב של EMS, שירות השילוח "הפרטי" של דואר ישראל.
כשהתקשרתי לדואר הם אכן ידעו לספר לי שמדובר בנעליים. שאלתי איך ייתכן שהחבילה עוקבה וטענו שאין סכום עליה, כשכתוב נעליים וכתוב הסכום. אז הם באו בדרך דרישה שזה לא מספיק והם רוצים לראות Invoice (להלן קבלה מקורית). אז כמו שכתבתי, לכל שבת יש מוצאי שבת ומי שמזמין מחו"ל חייב לדעת שמתישהו דואר ישראל יתיישב על איזה חבילה שלו ויעשוק אותו, כי למה לא אם אפשר…
מדובר בזוג נעליים שעלו 50$, אין בעיה, המשלוח עלה 22$ גם אין בעיה, הכל פטור ממכס ומע"מ ויש לי את כל הקבלות.
רק מה ? אם אתם רוצים שזה יגיע אליכם, אתם שבויים של שירות עמילות המכס הפרטי של הדואר, ואז משלמים להם עמלה של 180 ש"ח וזה עוד לפני שהם הזיזו אצבע ואולי גם יגבו מכם עוד עמלות. אל תעשו זאת. אני צריך לנסוע לתל-אביב לשעות הקבלה, הידידותיות לאדם העובד, שלהם (8-14) להוציא את החבילה בעצמי, כדי להמנע מעמילות מכס. לא, זה לא יגיע לסניף הדואר האיזורי שלכם.
בנוסף, אם חבילה מעוכבת, צריך לשלם להם עמלת עיכוב. עמלה של חבילה רגילה שפוטרה מע"מ מכס היא 35 ש"ח (למה ???), רק מה.. בגלל שזה EMS אז העמלה קופצת להיות 81.9 ש"ח (למה ???? כי אפשר…)
וכך, השבוע אלך לשחרר את זוג הנעליים המסכן ולהוסיף סד"ג של 30% ערך הנעליים עמלת שקר לדואר ישראל, רק כדי לשמן את המערכת הלא יעילה הזאת שמזכירה לי את חברות הסלולר תרום עידן התחרות.
מה למדתי מזה ? אני אמשיך לשלוח דרך Shipito וגם דרך Airmail Priority. השירות נהדר ומחירי השילוח טובים, אבל אני אהיה הרבה יותר זהיר בגודל החבילות שאני שולח באמצעות השירות הזה. בנוסף, למשלוח נעליים אולי עדיף להשתמש בשירותים של Mustop ו Buy2Usa שהזכרתי, שלהן עלות קבועה וברורה (19-20$) למשלוח זוג נעליים וגם התשלומים ברורים מראש.
זהו, עד כאן העדכונים הרלוונטים להפעם. אני מקווה שבשבועות הקרובים אתפנה לתרגום המאמר בנושא הנעלת ילדים, שהבטחתי לכם, ולסקירות נוספות של ציודי קיץ שיוצאים אט אט מהארון, ומתחילים להכנס לשימוש שוטף.
אם יש בקשות מיוחדות ושאלות אתם כמובן מוזמנים לפנות באמצעות דף הקשר או דרך דף הפייסבוק.
רן
לא למכירה