Asics Fuji Racer – אחרית דבר

ע

חודשיים בדיוק לאחר שהתחלתי לרוץ איתם וכ- 500 – 550 ק"מ מאוחר יותר הפוג'י גמרו את חייהם בכבוד. בפוסט הקודם לאחר כשבועיים שלושה, שיבחתי את הנעליים, ועכשיו לאחר שסיימו את מחזור חייהם, הגיע הזמן לסיכומים, , מסקנות ותובנות.

אז איך יודעים מתי ל"הפריש" (מלשון לפרוש) נעליים ?  האמת שאין לי איזה אמת מידה ספציפית. פעם הייתי יכול למשוך נעליים עד שהסוליה הייתה מתפרקת, ויש כאלה שרצים כך עד היום. כשהמרחקים עולים וכשיש פציעות ורגישות, מהר מאד מרגישים כשמשהו משתנה.

בדומה לזוג הקודם, הסימנים הראשונים לסופם של הנעליים היה בכאבים בשורש האצבעות בשתי כפות הרגלים לאחר כמעט כל ריצה איתם. הדבר הנוסף הם כאבים בעקב שמאל שקשורים לפציעה טורדנית (שמייד אפרט עליה).

אם יש לכם רפידות בנעליים, אני מציע לכם להוציא אותם ולהכנס לנעליים ולעמוד עליהם במקום. אם התחושה בכפות הרגליים לא סימטרית, כבר משהו צריך לעורר את החשד שלכם. אני הרגשתי רכות מטורפת בעקב שמאל, ביחס לאחיזה יציבה ברגל ימין. זה בשילוב הכאבים בשורשים, בשילוב המרחק שעברו, גרם לי להחליט שאכן הגיע השעה.

עכשיו, למראית העין, נראה שהנעליים יכולות "לסחוב" עוד. על אף שאני לא חושב שזה נכון לעשות עם אף נעל, כי לרוב זה מקדם ומזרז פציעות.

כ

אפשר לראות מהתמונה הנ"ל שהסוליות של הנעליים עדיין לא שחוקות לגמרי, בטוח שלא שחוקות כמו שה MT110 נשחקו. יחד עם זאת, זה ידוע שבאסיקס מה שנשחק זה ה"ג'ל" המפורסם שלהם, אותה שכבת שיכוך רכה (שיש ממנה יחסית מעט בנעל הזאת).

אז מה אני יודע להגיד על הנעל הזאת עכשיו שלא ידעתי להגיד בפוסט הקודם ?

בשנה האחרונה אני מחליף כל הזמן זוגות נעליים. חלק מזה הוא תהליך המינימליזציה שאני עובר, שבו אני עובר לזוגות יותר מינימליים, חלק זה החיפוש אחר הנעל שהיא האיזון הטוב בשבילי מבחינת שימוש, נוחות, מחיר, אורך חיים וחלק זה כמובן, הסיבה שהבלוג הזה קיים, להתנסות בזוגות שונים.

הפוג'י הגיעו בתקופת שיא יחסית במחזור הכושר שלי. יחד עם זאת, תקופה שבה החלו להופיע הניצנים הראשונים של פציעה טורדנית וכאבים, שבעוצמות נמוכות רצים נוטים להתעלם מהם.

בעקבות החמרה בכאבים בשורש כף הרגל (המטטרסל), עברתי לרוץ באופן כמעט אקסקלוסיבי עם הפוג'י שמספקות הגנה, והפסקתי לחלוטין עם המנימליות. מאז מהמעבר לנעליים שטוחות יותר עם הגבהה מופחתת, כל חזרה לנעל עם הגבהה עשתה לי כאב בעקבים. הפוג'י בעלי דרופ של 6 מ"מ (כנראה קצת יותר עם המדרס), לא הרגישה משמעותית, אבל יכול להיות שהייתה לה השפעה.

במהלך התקופה האחרונה הרגשתי כאבים הולכים וגדלים בעקב שמאל, באיזור הקרסול ובפסיה הפלנטרית, זה בנוסף לכאבים בשרירים המפרידים שבין האצבעות. אני לא מייחס את זה לנעליים או להגבהה בלבד, אבל יש כמה דברים ששמתי אליהם לב:

ראשית, הנעל יחסית מסיבית לנעל קלילה, והחלק העליון שלה יחסית לחץ את כף הרגל היחסית עבה שלי, בשבועיים האחרונים שמתי דגש על שריכה חלשה יחסית כדי לא להפעיל לחץ על גב כף הרגל. מצד אחד ברחוב ובאורך לא הייתה בעיה, אבל בגובה הייתה תחושה של מעט "מחנק" שבזוג החדש (עליו אכתוב בקרוב), לא נמצאת.

אני לא יודע אם ההגבהה של העקב תרמה תרומה מכרעת להחמרה בפציעה, אבל אין ספק שמעבר מדרופ של 4 מ"מ שאיתו רצתי תקופה לא קצרה לדרופ של 6-8 מ"מ לאורך זמן הוא בעל השפעה. אין בזה אמירה ישירה על הנעל, אבל כן משהו שרץ מינימלי או סמי מינימליסטי צריך לקחת בחשבון.

לגבי פתחי האיוורר ברגל. כשקיבלתי את הנעליים בסוף מאי, עוד היו ימים קרים בהם כניסת אוויר קר הורגשה וזה היה גימיק נחמד. מאז, הימים התחממו והאיוורר לא רק שלא היה מורגש, אלא שנתקעו לי בחורים האלה אבנים פה ושם, ופעם אחת אף קוץ אכזרי שבמזל לא ניקב לי את הרגל. פיצ'ר חביב, לא היה נוראי, אבל בהחלט אפשר לוותר עליו.

בתמונות שלי עם הנעליים ראיתי שכמעט באופן עקבי אני עושה Heel Striking, כלומר נוחת עם העקב קודם, בניגוד לפסיעת Mid/Fore foot שאני מנסה לסגל. ואכן, למרות שהנעל קלה ועם דרופ מופחת יחסית, היא לא ממש מינימלית וקשה לשים לב בה איך הרגל באמת נוחתת, דבר שחסר לי בשלב הזה של הריצה שלי.

הפציעה, בעיקר מה שנראה כפלנטר פסיאטיס, החמירה בתקופה שרצתי איתן. אני לא יודע אם לקשר את זאת קשר ישיר לנעליים. אני לא מתחרט על הבחירה בהן, כי אני חושב שבסה"כ מדובר בנעליים טובות מאד. הנעליים לא אשמות בפציעות. מה שכן, בתחושת הבטן שלי, אם הייתי עם ה MT110 עכשיו,  אבל לא בטוח שהייתי מגיע לפציעה / עומס דווקא בעקב ובקרסול, בגלל הגבהה והסוליה היותר רזה שלהן.

חשוב לתת תשומת לב רבה לאורך החיים של הנעל, שכן הג'ל של אסיקס אחרי שהוא מסיים את תפקידו הוא מעוות לחלוטין את מנח הרגל בנעל ומשפיע מאד על היציבה של הכף רגל.

סיכום:

על אף שאסיקס אכן לא ידועים כחברה שמתפקסת על נעלי שטח, הפוג'י רייסר היא נעל שטח קלה וטובה, שתהיה נעל מצוינת בתור נעל שטח קלה למישהו שרוצה לרדת מהפלטפורמות הכבדות והעבות יותר שלהן רוב הרצים מורגלים.

מצד שני, מישהו שמחפש נעל עם קריצה לכיוון המינימלי, יותר תחושת קרקע ודגש על פסיעת Mid/Fore Foot, עדיף לו שילך בכיוון של זוגות אחרים כמו המרל, MT110 ואחרים.

יש עכשיו עליהם מבצע ב Wiggle, ששווה לבדוק.

9 תגובות

  1. Asics Fuji Racer – רושם ראשוני | הגב

    […] 29-07-2012 – קישור למאמר מסכם על הנעליים. שתף זאת:טוויטרפייסבוקלאהוב את זה:אהבתילהיות הראשון […]

  2. איתמר הגב

    תענוג לקרוא. ישר כוח והחלמה מהירה…

  3. comodor הגב

    תגיד, מתיחות בסוף כל ריצה אתה עושה לכפות הרגליים ולקרסול? ועבודה עם גליל קשיח ?
    לי זה ממש עושה הבדלים של שמים וארץ בכאבים של כף הרגל ואו אכילס

    בהצלחה

  4. רם הגב

    מה אתה חושב על " ניוטון"

  5. Yael Nov הגב

    יש לי אפשרות לקנות את הפוג'י רייסר 3, אני לא כל כך רצה, אולי משהו כמו פעם עד פעמיים בשבוע, אני עושה הרבה קיקבוקס. האם הם יתיאמו לכזאת פעילות ולריצה ברחובות?

השארת תגובה ל-איתמר

ביטול